שעה

נשאר רק נקודא א' ואח"כ זיו האלקי נתפשט לאורך ורוחב כו' ואח"כ נעשה בחי' ההמשכה כוי"ו כו' עד שבה"א בראם ממש מאין ליש גמור ולהיות כי זה האופן הוא ע"י צמצום והעלם העצמו' לגמרי הרי נעשה הבריא' כמו מחודש ממש דהיינו בבחי' יש נפרד כו' והיינו ענין שם הוי' המהוו' מאין ליש ממש וד"ל. וזהו יהללו⁹ את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו פי' כי הוא קאי על שם הוי' שהזכיר בסמוך ששם הוי' זה צוה ונבראו כלומר נמשך מלמעלה ונתקשר להיו' בחי' כח הפועל בנפעל והיינו ענין צו"ה שהוא לשון התקשרו' כידוע ונבראו לשון נפעל כו' כי ירד שם הוי' זה מלמעלה ונתקשר למטה להיו' כח הפועל כו' וממילא נבראו יש מאין כו' וכנ"ל וד"ל.

והנה שם הוי' זה ישנו בכל העולמות דאבי"ע כי כל בחי' התהוו' א"א כ"א ע"י שם הוי' זה בצמצום ואח"כ התפשטו' כו' וגם עולם האצי' נאצל בשם הוי' מן המאציל כו' אך יש עוד שם הוי' שלמעלה מזה שאינו ע"ש בחי' <קמד>

התהוו' שהוא כח הפועל בנפעל בכל עולם לפי ערכו אלא הוא בבחי' העלם עצמות המשפיע והמהווה עדיין קודם שהוציא מכח אל הפועל כו' והענין הוא מה שאמר בזוהר¹⁰ ובע"ח כשעלה ברצונו הפשוט כו' שהוא עד"מ כשאדם רוצה לעשות איזה דבר מה כמו לכתוב ולצייר דבר וכיוצא שבתחלה עולה אופן הציור במחשבתו ורצונו איך יצייר באיזה אופן ואח"כ גומר זה בפועל וא"כ אין לך כאן דבר חדש אלא במה שהוציא מכח אל הפועל בלבד אבל גופו של אופן המעשה אין בו חידוש שכבר הועלה בכל פרטיו ברצון ומחשבה אלא ששם הוא בהעלם העצמו' עדיין ובבואו מכח ההעלם אל הפועל הוא בא בהתגלות כו' ולפ"ז מובן בדוגמא ג"כ בבחי' שם הוי' הנ"ל המהוו' העולמו' אחר שהוא בחי' כח הפועל בנפעל בהכרח הוא שקדם לבא ראשונה ברצון העליון דהיינו כשעלה ברצונו להאציל כו' וכשעלה ברצונו לברוא כו' אלא שהי' שם בבחי' העלם העצמו' עדיין וא"כ כמו שיש שם הוי' למטה בפרט בד' אותיו' יו"ד ה"א כו' כך יש שם הוי' למעלה בבחי' הרצון הפשוט בפרט ג"כ והוא היו"ד בתחלה ואח"כ הה"א כו' והכל ברצון ומחשבה עדיין להאציל ולברוא כו' כי מבואר ממשל הנ"ל דכל סדרי פרטי הפעולה קדמו לבא תחלה בעצמו' הפועל ברצונו ומחשבתו עדיין כו' וד"ל וענין היו"ד בשם הוי' זה כשעלה ברצונו להאציל היינו ג"כ ענין צמצום העצמו' כמו ענין היו"ד בשם הוי' למטה בבחי' ההתהוו' כו' כי א"א להיו' בחי' התפשטו' ברצון כ"א ע"י צמצום כל עצמותו בתחלה וזהו מ"ש ישת¹¹ חושך סתרו כו' ואח"כ עלה ברצון בבחי' התפשטו' אורך ורוחב והוא הה"א ואח"כ הוי"ו והה"א והכל שם הוי' א' שכלול ברצון וכללותו הוא עדיין רק בבחי' ההעלם ונק' כתר עליון בכללות ההשתלשלו' כמ"ש בספרי הקבלה וד"ל. ובדרך כלל הנה נק' שם הוי' זה שברצון ומחשבה סתימא' בשם הוי' דלעילא ושם הוי' שמהו' העולמו' בחי' שם הוי' דלתתא ונק' ג"כ בלשון עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא שהרצון הוא בבחי' העלם העצמו' של המאציל נק' עלמא דאתכסיא והוי' שמהו' עולם האצי' והבריא' וכיוצא נק' עלמא דאתגליא כידוע וד"ל.