שע

מקור לאצי' והה' בבריא' וכו' וכמ"ש הודו⁹ על ארץ ושמים כו' והממוצע לזה שמוריד השפע מן המאציל לנאצלים הוא אור הכתר והיינו מ"ש כתר¹⁰ עליון כו' איהו שם מ"ה דאיהו אורח אצילות ואיהו שקיו דאילנא כו' דהיינו חיות עולם האצילות שהוא ע"י הסתר כי¹¹ עמך מקור חיים כו' וזהו ענין ירידה צורך עלי' שזהו ההפרש בין מלאכים לנשמות. שמצד שהמלאכים¹² הם למעלה ואין שום דבר מסתיר להם והן בבחי' השתלשלות אינן יכולים להמשיך אור חדש מאחר שאינם ממהותם ומפני זה הם נקראים עומדים כו' אבל למטה בישראל שנשפלו בגוף שמסתיר על קדושת הוי' וש"ד המונעים הרי מסיבת הסתר זה שאינו מניח להתפשט למטה נעשה א"ח ממטה למעלה בנקודת הלב ממעמקים קראתיך הוי' להיות קראתיך הוי' בע"ס דאצי' הוא ע"י עומקא דלבא תשובה עילאה כו' דמשכין לי' בחילא יתיר שעי"ז אור חדש על ציון תאיר כו' והיינו בחי' בכל מאדך¹³ ובזה יובן למעלה ג"כ שע"י סיום הפרסא כו' שאינו מניח להתפשט למטה נעשה אור חוזר בבחי' בפני' נקודת הלב והיינו שמל' נעשה כתר וה"ז כמשל מרוצת המים ע"י הדבר המסתיר כו' וזהו בחי' מראה שע"י הסתר של המראה נעשה אור חוזר ממטה למעלה לראות מה שמונח לאחורי' כו' וכמ"כ המל' נק' מראה מצד זה כו'.

השמיעיני ¹⁴ את קולך קלא¹⁵ דאורייתא שממשיכים עי"ז אור א"ס שמתלבש בתורה שהיא חכמה דאצי' כמ"ש ותורה¹⁶ שם בישראל כו' והיינו מ"ש כי¹⁷ קולך ערב עריבות ומתיקות בחי' תענוג דהיינו שממשיך בחי' תענוג עליון בתורה אז תתענג כו' היינו המשכת הכתר בחכמ' שבכתר הוא מקור התענוגים וזהו מ"ש אני¹⁸ תורתך שעשעתי שהיא התענוג דשעשועים עליונים כמ"ש ושעשוע¹⁹ יום יום או"א, וזהו ההפרש שבין הלמוד שקודם התפלה בין הלימוד שאחר התפלה כי עיקר המשכת הכתר לחכמה הוא ע"י התורה בהקדם תחלה בחי' בכל מאדך שהיא המשכת הכתר כנ"ל אבל ע"י התורה שקודם התפלה הוא רק המשכה מחכמה ששם שורש התורה בעצמה דאורייתא²⁰ מחכמה נפקת (והיא נק' רעיתי²¹ ישראל שמפרנסין) וזהו שארז"ל אבא²² בנימין אומר כו' על תפילתי שתהא סמוכה למטתי כי התורה צריכה להיות אחר התפלה כו' כדי שיהי' המשכת הכתר בחכמה כנ"ל.