שסו

בו התחברו' של כח העליון עם כח תחתון כו' ונעשה כח התחברו' זאת למטה מבחי' ת"ת פי' כי בהכרח הוא שיהי' באור עליון דאימא בחי' כח אמצעי לחברו ולהביאו למטה והוא בחי' הת"ת שבו דוקא כי הנה נצח והוד נק' משפיעי' שכבר נשפע עצמו' ההשפעה בהם כענין כליו' שמבשלו' הזרע אבל כח המביא ומוריד זאת ההשפעה לנצח והוד הוא בחי' ת"ת ונקרא בשם המכריע כלומר <קמ>

שמכריע את המדו' חו"ג שיהו נוטין להשפיע ולהתחבר ולהאיר אור למטה כי מצד עצם המדו' חו"ג אינם בגדר כח ירידה למטה אלא הם נשארים בעצם כמו שהם כמו מדת החסד חסד זה היה נשאר בעצם ולא הי' מאיר לזולתו וכן בהיפוך מדת הדין כו' וענין נטיית החסד והטוב לזולתו נק' הכרעה כמו הכרעת משקל שמטהו למטה כידוע וכך הטיית המדה להאיר למטה נק' הכרעה והוא ע"י מדת הת"ת שנק' מכריע כלומר מטה כמ"ש מטה כלפי חסד וע"ד הנראה לעין כשאדם מעיין בשכלו באיזה דבר אם לזכות או לחוב ועדיין הדבר שקול הרי ב' המדו' חו"ג שולטי' בו באותה שעה ואינן מאירי' עדיין למטה עד שיבא הכח המכריע והוא המטה אותן אם לחוב אם לזכו' יהי' איך שיהי' יפסוק הדבר שיבא ויאיר למטה כו' וד"ל ונמצא בחי' ת"ת זה המכריע ומטה ההשפעה בנצח והוד יש בו כח המחבר שבכחו לחבר ולהביא אור בלבד והכל עדיין בעצם המשפיע אבל בחי' כתר שנעשה לתחתון הוא הנק' אמצעי ממש שיש בו מכח המשפיע ומכח המקבל יחד אלא שזה בא מצד השתלשלו' דהיינו מבחי' כח המחבר שבמשפיע נעשה כח המחבר למטה לקשר עליון בתחתון תמיד והוא בחי' הכתר ולא נעשה רק מבחי' שליש התחתון שבת"ת דעליון וב"ש העליוני' נשארי' בעליון כו' וכמ"ש במ"א וד"ל ועד"ז יובן בכל פרטי השתלשלו' הפרצופי' העליוני' כמו שמבחי' ת"ת דא"א כתר לאו"א כו' עד שכתר³⁸ דנוק' שנעש' מת"ת ז"א הוא היותר אחרון וכתר דא"א שנעש' מת"ת דא"ק וכיוצא וכידוע שמלביש עד טיבורו כו' הוא היותר עליון וכולן באין מזה לזה בהשתלשלו' עד בחי' כתר דנוק' וד"ל.

ואחר שנתבאר שבחי' הת"ת ובחי' הכתר ענין א' הם יובן גם כאן במה שאמר ומרא"ך נאו"ה דר"ל בחי' כת"ר דנוק' שנק' נאו"ה על עוצם הפלגת היופי וההידור שבכת"ר מפני שהוא נעשה מבחי' אור אשר חוזר מלמטה למעלה שע"ס דא"ח בחי' הכתר קודם לבא כנ"ל והוא ענין הקישוטי' שבכתר דנוק' כו' וע"ז אמר ומרא"ך נאוה שהוא יותר נאה גם מגופו של כתר שנעש' מת"ת דז"א עפ"י סדר ההשתלשלו' כנ"ל והטעם הוא מובן עפ"י הנ"ל דמפני העלא' מ"ן מכתר זה שבבחי' א"ח מעורר למעלה בחי' אור חדש גם בכתר הכללי היותר ראשון שמחבר עצמו' אור א"ס באבי"ע ומשם יורד אור חדש זה ומאיר בהשתלשלו' מכתר לכתר ע"י אמצעי' הת"ת שבכל פרצוף וכנ"ל עד כת"ר דנוק' וא"כ אור זה החדש שבא עתה מת"ת דז"א בכתר דנוק' ע"י סיבת בחי' א"ח דמרא"ה נאה הוא הרבה גם מכתר דז"א ומכתר דאו"א כי ממקום הגבוה מכל הכתרים הוא בא ומכ"ש מבחי' הכתר שקיבלה הנוק' כבר מת"ת דז"א כו' וזהו ומרא"ך דוקא נאוה לשון נפעל שנתייפה ביפוי שאין