שסא

וכמ"ש רז"ל אליו⁷ ולא למדותיו משא"כ בי"ס דאצי' אמרו ז"ל הדבק⁸ במדותיו מה הוא רחום וכו' ומה שנאצל מאתו עשר ספי' הוא רק מבחי' אותיו' שמו בלבד שאין לו ערך למהות ועצם כלל וכמאמר הידוע כתר⁹ עליון כו' איהו שם מ"ה במילוי אלפין דאיהו ארח אצילו' ואיהו שקיא דאילנא כו' פי' עד"מ שקיו דאילנא שיניקת פנימי' חיותו ע"י המים כך למעלה גם בחי' פנימי' החיו' והשפע של כל אורו' הנאצלי' שנמשלי' לאילנא כמ"ש כי¹⁰ האדם עץ השדה האדם דלעילא כו' אינו אלא מבחי' שם בלבד של המאציל והוא שם מ"ה דהוי' במילוי אלפין ואיהו ארח כל האצי' כו' ושם מ"ה זה הוא דוקא בבחי' כתר עליון להיותו בחי' ממוצע כנ"ל ע"כ בו דוקא שם זה להחיו' חיו' פנימי' לכל הנאצלי' והם ד' אותיו' בכלל י'¹¹ אצי' ה' בריא' ו' יצירה כו' ומציא' מקור שם זה נמשך מעצמו' המאציל רק בבחי' אותיו' <קלו>

שם בלבד וכמ"ש הודו¹² על ארץ פי' הוד שמו בלבד כידוע וד"ל וא"כ אצי' ועשי' שוין לפניו אחר ששניהם מאותיו' שמו אלא שזה מן היו"ד וזה מן ה"א אחרונ' בדרך כלל וכולם אינם ערוך כלל לגבי עצמותו ומהותו כו' משא"כ מאצי' לעשי' יש קצת ערך אחר שבא האור והשפע מזה לזה בבחי' ההשתלשלו' ע"ד דוגמא הנה שכל אנושי נמשך מספי' חכמ' שבמל' דעשי' ובתוכה מלובש חכמ' שבמ' דיצי' ובתוכ' מבחי' חכמ' שבמל' דבריא' ובתוכה מבחי' חכמ' שבמ' דאצי' ובתוכ' מבחי' חכמ' שבז"א עד חכמ'¹³ דאור אבא ראשית הגילוי מן המאציל וא"כ שרש דשרש מציא' שכל אנושי נמשך מחכמ' דאצי' רק שזה נעשה מקור לזה בבחי' השתלשלו' כו' משא"כ מאור המאציל להיות חכמה דאצי' אין האור בא רק ע"י אות יו"ד משמו שאינו מעצמותו כלל א"כ אינו בערך ומהו' חכמה כלל וכמאמר אנת¹⁴ חכים ולא בחכמ' ידיע' כו', ואמנם בחי' אור הכתר להיותו בחי' ממוצע יכול להביא אור עצמו' המאציל בנאצלי' שאין לפי ערכם כלל ונק' אור חדש כו' שלא האיר מעולם בנאצלי' כו' והוא ע"י שם¹⁵ מ"ה זה שנק' שקיו דאילנא כו' ונק' שם מ"ה החדש כידוע בע"ח, והנה אין אור חדש זה בא ומאיר רק ע"י אתעדל"ת בהעלא' מ"ן כיוצא בו דוקא כידוע דכל אתעדל"ע לא תבא כ"א באתעדל"ת שתהא כדוגמתו כו' כי רוח¹⁶ אייתי רוח ואמשיך רוח כדוגמתו ממש כו' וא"כ צריך שתהא אתעדל"ת מלמטה להמשיך אור חדש זה בבחי' אור הכתר ג"כ מבחי' ומדרגה כזאת דהיינו