שנה

וזהו שרש ענין קומי⁴⁶ לך רעייתי פרנסתי שמפרנסי'⁴⁷ לאביהם שבשמים כו'. דהנה עד"מ המאכל הוא הממשיך ומחבר הנפש לגוף וכל כח מכחו' הנפש מתחזק באבר מאברי הגוף כמו השכל במוח וכח הפעולה ביד וכיוצא ע"י המאכל לכך נק' מזון פרנסה שמפרנס לגוף באורות הנשמה שבאי' ומתלבשי' בכל האיברי' וכו' כך הנמשל למשכיל למעלה דישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים כו' דהנה ידוע בהתפשטו' י"ס הנאצלים מעצמות המאציל <קלא>

הם רק מבחי' גילוי אור ולא מבחי' עצמותו כלל כי אין ערוך כלל בין עצמות המאציל עם הנאצלים יותר משאין ערוך בין אצי' לבריאה דהנה הגם שבבחי' בריאה כבר הוא בא שם בבחי' הגבול והצמצום ממש מאין ליש כו' מ"מ הרי נאמר כולם בחכמ"ה עשית והנה ידוע בהתלבשות החכמה דאצי' בחכמה די"ס דבריאה וחכמה דבריאה מתלבשת בחכמה דיציר' וחכמה דיצירה בחכמה דעשי' ומחכמה דעשי' נמשך חכמה האנושית אע"פ שחכמה דעשי' רחוק ערכה מחכמה דבריאה ומכ"ש לגבי חכמה דאצי' מ"מ אחר שנתלבש ובא האור בהשתלשלו' מאצי' לבריא' הרי מ"מ יש להם קצת ערך ושייכות עד"מ השפעת וירידת אור השכל לתינוק ובהלבשו' במשלים רבים ושונים דמ"מ אור השכל כמו שהוא נמצא גם במשל היותר אחרון כו' אבל מבחי' המאציל לנאצלי' אין ערוך כלל ולא נוכל לומר גם מעין ודוגמא מחכמה דאצי' לגבי חכמה שבמאציל אחר שאצי' ועשי' שוין שם ועל שניהם יחד או' כולם בחכמ"ה עשי"ת כלומר גם האצי' כי גם הוא כעשי' חשיבא כו' וד"ל.

וזהו שישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים פי' אביה"ם שבשמי"ם הוא בחי' חכמה דאצי' המלובשת במדו' דז"א שנק' שמי"ם כידוע והוא בחי' התורה ג"כ והפרנס' לאביהם הוא אור אבא היינו להמשיך מקור לחכמה בבחי' הפנימי' והוא מבחי' אור הכתר שבעצמות המאציל דהחכמ"ה שם נק' עלול בלבד כו' וכמ"ש והחכמה מאין תמצא כנ"ל וזאת הפרנסה לחכמה הוא עד"מ חיזוק המשכת כח השכל למוח ממקור השכל ע"י המאכל וכיוצא ולכך נק' רעייתי פרנסתי שמפרנסי' לאביהם שבשמים והוא רק מצד שרש נשמתם שעלה ישראל במחשבה וביכולתם דוקא להמשיך מקור החכמה ואזי יוכל אור החכמה להתלבש גם בבחי' חיצוניות באיברים דז"א דהיינו בכלל בבחי' המדות ושאר האיברים בפרט כי רמ"ח⁴⁸ מ"ע רמ"ח איברים כו' וד"ל.

וזהו שאמרו ז"ל ועשיתם⁴⁹ את"ם כאילו עשאוני כו' פי' כאילו עשאוני לבחי' אדם דאצי' להיות מלובשי' בו האורו' בכלים ומבחי' אור אבא שרש כל האצי' כידוע וישראל עלה שם במחשבה כנ"ל, וזהו ענין יאר⁵⁰ ה' פניו אתנו פי' אתנ"ו