שנ
להבין שרשי הדברים הנאמרי' ע"פ יונתי2 בחגוי הסלע כו' קומי לך רעייתי יפתי כו', הנה שורש ענין ותורה3 שם בישראל כו' יובן בהקדים תחלה שרש ענין התורה מה היא דהנה ארז"ל נובלות4 חכמה של מעלה תורה. פי' נובלו"ת הוא בחי' חיצוניו' ואחוריי' דחכמה עילא' כמשל עלה הנובלת מן עיקר הפרי שגדל באילן וכיוצא, ויש להבין הלא התורה היא חכמתו ית' והוא נק' חכים5 ולא בחכמה ידיע' כו' ואיך יתכן שתהא התורה רק בבחי' נובלו"ת חש"מ בבחי' אחוריי' וחיצוניו' בלבד.
אך הענין יובן בהקדים תחלה שעיקר התורה הנגלית נתלבשה במדות בלבד דהיינו בדרך כלל בששה מדו' כשר פסול טמא טהור אסור מותר חייב זכאי וכיוצא והן כלולי' בשיתא סדרי משנה בדרך כללות סדר זרעים בבחי' מדת החסד כו' סדר נשים בת"ת וחכמה בנזיקין ודעת בסדר קדשים כמובן מתוך דבריהם ז"ל ע"פ6 והי' אמונת עתך כו' ודרך כלל הוא רק בחי' השפעת החכמה במדות בלבד דהיינו אם כשר או פסול או טמא טהור כו' והענין הוא אם זה ראוי להשראת אור א"ס וכשר להיו' בחי' כלי או פסול כו' וכן טמא או טהור כו' וא"כ החכמה בזה הוא רק בבחי' גילוי אור א"ס למטה שבמדו' דאצי' הוא בחי' ז"א שהן בחי' מדו' עליונו' אם בכך וכך יוכשר שפע האור לבא למטה או בכך וכך ויש בזה בחי' חו"ג שמאל7 דוחה וימין מקרבת כו' לומר בכך יתקרב ויוכשר ולא בכך שכאשר יפסוק הדין פסול ה"ז שמאל דוחה שלא יקרב לפניה' ולא ישכון בו אור א"ס וכאשר יפסוק הדין כשר ה"ז בחי' ימין מקרבת לקרב הדבר לאור אלקי להיו' כשר להשראת אור א"ס כו'.
וכמו שהוא למטה כך הענין למעלה בכל פנימי' אור ושפע שיש בכל מצוה ומצוה שבתורה בפרט אם המשכה או העלא' הנק' מ"ד ומ"ן כל זה נתברר בחכמה איך ובמה תהא המשכת מ"ד ואיך ובמה תהי' בחי' העלא' מ"ן ע"י מעשה <קכח>
המצוה והוא רק עפ"י חכמה וטעם והיינו חכמה שבמדו' בלבד כמו ע"ד דוגמא מצות הקרבנו'8 יש בהן הכונה בהעלא' מ"ן והמשכת מ"ד כמ"ש בהם
הערות
- 2. יונתי בחגוי הסלע : שה"ש ב, יד.
- 3. ותורה שם בישראל : תהלים עח, ה.
- 4. נובלות חכמה של מעלה תורה : ב"ר פי"ז, ה. פמ"ד, יז.
- 5. חכים ולא בחכמה ידיעא : ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).
- 6. ע"פ והי' אמונת עתיך : ישעי' לג, ו. וראה שבת לא, סע"א.
- 7. שמאל דוחה וימין מקרבת : סוטה מז, א.
- 8. הקרבנו'. . בהעלאת מ"ן והמשכת מ"ד : ראה ג"כ תו"א בראשית ח, ד. כ, ג. כה, ד. לקו"ת ויקרא ב, ב. תו"ח וישלח קפט, ד. אוה"ת חקת ע' תשפו. בלק (הוספות) ע' 17. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.