שמח

ענין יין המשומר (המשך)

ענין ¹ יין המשומר² בענביו מששת ימי בראשית כו' הנה בר"מ³ פ' בא מבואר איך שיש ג' בחי' מקור ומעין וחפירה רברבא מעיין דא יו"ד ואח"כ ז' נחלים והם ג"ר כח"ב וז"ת ז' נחלים כו'. והנה בינה הוא ההשגה וההבנה המושגת ומובנת לו וחכ' הוא המקור שממנו נמשך ונובע ההשגה ונק' שכל הנעלם והכתר הוא המקור והשרש גם לשכל הנעלם שיהי' נובע ממקורו.

והנה בבהמ"ז יש ג' ברכות ברכת הזן הוא חסד עד ברכת בונה ירושלים בחי' ת"ת וכוס של ברכה הוא המל' שבה נמשכים כל המשכות המוחין חו"ג וכדוגמת האותיות שמגבילים בתוכה השכל ומדותיו והרי זה ככוס גשמי שמקבל היין וזהו וברכת⁴ את הוי' אלהיך את הוא המל'. וכמו"כ ענין ברכות שלפני המצות שאומרים ברוך אתה הוי' אלהינו מלך העולם אתה הוא חסד הוי' ת"ת אלקים גבורה ואח"כ נמשך למל' והיינו מ"ש מלך העולם. וזהו הטעם שיחיד⁵ או שנים שאוכלים פטורים מד"ת משא"כ בג' כי ע"י ג' קווין נמשך השפע מבחי' חכמה והיינו ענין התורה דאורייתא מחכמה כו' משא"כ ע"י שנים או אחד.

והנה עתה הוא התלבשות מל' דאצי' בנוגה דבריאה [ונאמר⁶ ענבימו⁷ ענבי רוש שהמל' הגם שנק' ענבין⁸ אוכמין לגבי אימא מ'מ לגבי ענבין שבבחי' נוק' איקרי עינבי חיוור' כו']. ומזה הוא התהוות מאכלים גשמיים [ובשבת הוא עלי' של המל'], משא"כ לע"ל יהי' הסעודה מלויתן [דכל מה שיש ביבשה יש בים וכמ"ש וידגו] שנאמר עליו לויתן זה יצרת לשחק בו לויתן היינו יחוד או"א ע'י יסוד אבא המלובש ביסוד דאימא לויתן לשון התחברות כמו הפעם⁹ ילוה אישי לויתן¹⁰ חן וענקים לגרגרותיך וממנו נמשך השחוק שהוא בחי' תענוג והיינו באימא שנק' עוה"ב והוא התגלות התענוגים משא"כ בחכמה הוא העלם ועצמות התענוג ונק' עדן והבינה נק' נהר היוצא מעדן.

ועל סעודה זו הי' כוס של ברכה ביין המשומר בענביו שהוא מו"ק דאבא הנק' ששת ימי בראשית שהם בבחי' שבירה כי ג' ראשונות הן למע' מהשבירה