שלח

ולא יותר ע"כ להפקיר א"ע מצד אהבה (וכמ"ש בספרי המוסר בר"ח³³ וס' היש' לר"ת וחוב"ה לההסבר באופן האהבה לה', שכל הטעמים לא יועילו נגד מס"נ בפ"מ כי מאחר שיש טעם להאהבה הרי כי בטל הטעם בטל האהבה כו'), ואין זאת כ"א בחי' שלמעלה מהדעת והשכל שנקבע בתוך לב כאו"א מישראל בהסתר והעלם בחי' האהבה המסותרת למסור נפשו על קדוה"ש³⁴ בלי טעם ודעת כלל, שאם נאמר טעם למס"נ בכדי שיהי' לו עוה"ב ה"ז לקבל פרס שהוא מו"מ גדול שמחליף כל תענוגי הגופניים דעוה"ז בתענוג רוחנים של הג"ע וסובל כל יסורי מיתה של הגוף בכדי לחיותם אח"כ בחיי עולם בג"ע ואין זה מס"נ כ"א אדרבה עושה להנאתו שעוזב הנאה מועטת בשביל שישיג אח"כ הנאה רבה וה"ז כהעוסק במו"מ להרויח שסובל עינוי הדרך וכל יסורים קשים בכדי שיתעשר אח"כ וירויח ממון הרבה כו', אבל עיקר אמיתית המס"נ הוא שמוסר נפשו במסירה ממש לקונו ליהרג על קדוה"ש בלי שום מח' ופנים כלל אף שלא ישיג גם התענוג של העוה"ב כי אינו יודע לאיזה דרך מוליכין אותו ואינו מהרהר בזה רק בלי טעם וחשבון מוסר נפשו על ק"ה ודבר זה הפלא ופלא מגדר שכל האנושי אשר לא השיגו בזה חכמי שכל האנושי כ"א חכמי הקבלה האמיתית והיינו כמשנ"ת לעיל (בתורה³⁵ פ' תצוה) ע"פ³⁶ ופתחת עליו פתוחי חותם פי' פתוחי חותם נק' בחי' נקודת הלב שבכאו"א מישראל בחי' רעוד"ל שלמעלה מהדעת שנמשל לחותם דכמו עד"מ החותם של האדם החקוק על השעוה או על הנפש ראובן בן יעקב עד כדומה שאין זה ערך מהותו ואיכותו של ראובן בן יעקב ממדותיו ושכלו ומזגו ואעפי"כ יש בכלל החתימה הארה מכל מהות האדם שמקיים בזה כל הקיומים לעדות ולכ"ד בעולם.

כך עד"מ הרעוד"ל האהבה המסותרת בלב כנ"י שלמעלה מהדעת למסור נפשו על ק"ה בלי טעם כלל בחי' חותמו של הקב"ה, שז"ש כי כתב³⁷ אשר נכתב בטבעת המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב פי' עד"מ הטבעת הגשמי שהיא עגולה ועלי' נחקק חותם המלך כך ממש למעלה בחי' רעותא דליבא אהבה המסותרת דכנ"י למסור נפשו בלי טעם כלל נק' בשם טבעת המלך שהוא בחי' מקיף וסובב למעלה מהשכל והדעת ובמקיף זה הוא חותמו של המלך הקב"ה כי אין זה ערך למהותו ועצמותו ית' שנק' עליהם הוא חותמו ממש שנחקק מהם שעי"ז נמצ' בהם בחי' האהבה של מס"נ בלי טעם, וגם נראה בעליל שטבע איש יהודי אף שנהנה מכל עניני עוה"ז אכילה ושתי' ודומיהן שאין לו שלימות נחת רוח מזה כ"א כל עיקר מגמתו וטבעו לדבקה בו ית' משא"כ אוה"ע שמקבלים תכלית שלימות נח"ר מעניני העוה"ז, שזהו מצד חותמו של הקב"ה החקוק על לוח לבם, דכמו בחותם הגשמי החקוק על השעוה אין בו טעם