שלג

להכלי הבטל לבחי' חכים ולא בחכמה ידיע' כמאמר⁴ אליהו אנת חכים ולא בחכמה ידיעא כו'.

והנה כתיב באור⁵ פניך כי רציתם פי' פניך נק' בחי' ח"ע חכים ולא בחכמה ידיעא שהוא הפנים העליון שורש התורה והמצות שלמטה מבחי' באור פניך הוא בחי' ההארה העליונה הנשפע למעלה מהחכמה והרצון ממקור הרצון בבחי' פנים העליון וזהו באור פניך שהוא האור העליון ממקור הרצון הנשפע בפניך, כי רציתם שמזה נמשכים התורה ומצוות שלמטה להיות מתלבש אור פניו ית' בבחי' חכמתו ורצונו ית' לבד שהם התומ"צ שלמטה כדכתיב יאר⁶ ה' פניו אליך דווקא אל ישראל מקיימי התורה והמצוות שעליהם דווקא מאיר אור פניו מקור הרצון עליון אבל לא לעוברי רצונו ח"ו, ולזאת ת"ח שהוא כלי הבטל והטפל לחכ"ע הנק' פנים העליון בכדי לקבל אור פניו ית' מקור הרצון והחכמה עליונה מצטרך לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת והן מבחי' סו"מ להשמר מכל השס"ה ל"ת דאורייתא ודרבנן ואפילו דקדוק של ד"ס בתכלית הזהירות והפרישות שלא יהי' עוונותיו ח"ו מבדילים ומונעים עליו מלקבל אור פניו ית' שאינו מאיר זולתו לעושי רצונו ית' כמ"ש יאר ה' פניו כו' באור פניך כי רציתם והם במעשה טוב לקיים כל רמ"ח⁷ פיקודין דעשה שנמשך מרצונו ית' שמתלבש אור פניו ית' שנק' אברין דמלכא כאברי האדם שחיות הנפש שבמוח מתפשט בהם בבחי' הלבשה ממש, ולכך צ"ל מקיים התורה והמצוות ולשמור אותם בתכלית השמירה המעולה והזהירות והפרישות שלא לעבור אפי' על דקדוק קל שבד"ס.

והנה אופן הזהירות שלו מאיסור קל של ד"ס ולכבוש היצר מכל תאוות של העוה"ז הוא מצד שאינו רוצה ליפרד מיחודו ית' כ"א לדבקה בו ית' ומצד זה מונע א"ע מכל חפצי העוה"ז ומכל דבר הגורם פירוד בין הדבקים ח"ו ומתקשר עצמו בקשר אמיץ וחזק ביחודו ואחדותו ית' בלתי להיות נפרד ממנו אפי' שעה אחת ח"ו והנה באמת ידוע למביני מדע שזהו מדריגה נמוכה ואין זה עדיין בתכלית שלימות הביטול האמיתי כ"א הוא בחי' יש ודבר מה בפ"ע ויש לו רצון בפ"ע רק שהוא הנפרד ליש ודבר בפ"ע אינו רוצה להיפרד מיחודו ית' משמע שיש איזה סברא להעלות על ה[דעת] להיפרד ח"ו רק שהוא אינו חפץ בזה, וגם הלשון אינו חפץ כנ"ל משמעו שהוא מהות דבר בפ"ע שבוחר בטוב ואומר אני אני הוא אשר איני חפץ לבחור ח"ו שלא ליפרד ממנו ית' וה"ז כמשל מי שתובע ממון מהנתבע והנתבע משיב לו פרעתי שהם ב' בני אדם זה תובע ממנו וזה הנתבע משיב לו, כך זה ממש כי מי שואל ותובע ממנו מה אשר אומר איני חפץ בזה ואני בוחר באלה אלא זהו מצד היותו באמת יש ודבר בפ"ע רק הוא חפץ בקרבת אלקים ולא להפרד ממנו ח"ו, אבל באמת תכלית הביטול האמיתי בו ית' הוא כשאינו נחשב למהות דבר