שלא

למטה שזהו בחי' לבוש מל' שיתלבשו בהם והמלאכים יקראו לפניהם ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו יקרו הוא הלבוש הנעשה להם בבחי' קדוש שהקריאה הוא האמירה שלהם קדוש וזהו וקראו לפניו ככה כו' כנ"ל וד"ל.

וזהו וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות דהנה בשעת מ"ת רק החלו לעשות שאמרו נעשה לשון עתיד אבל לא עשו עדיין רק בתחי' המעשה הוא ההבטחה על העשי' שיהי' לעתיד בימי אחשורוש שאז קבלו היהודים את אשר החלו לעשות והיינו כמשנ"ת אאע"ה הלוך ונסוע הנגבה בלתי יכול להתלבש בכלי כלל זולת בכלים של המצוות מעשיות תוכל השפע עליונה דווקא להתלבש ולכך אמרו נעשה אך הגמר⁵¹ של המעשה הי' בחג הפורים שאז קיבלו היהודים את אשר החלו כנ"ל לתוכם ממש להיות נקלט השפע עליונה לתוך הכלים שלהם ממש מה שלא הי' כן מלפנים מקדם אשר לא נעשה ומה שלא יהי' כן אפי' לע"ל בהגלות נגלות⁵² כבוד ה' לעיני כל בשר אשר עין⁵³ בעין יראו כדכתיב בבכי⁵⁴ יבואו ובתחנונים אובילם פי' כמו עד"מ הבכי' הגשמית שהיא באה ונסתעפה מסיבת דבר שלמעלה מערך הכלי שלו שאינה יכולה לסבול שעי"ז יורד הדמעות⁵⁵ מכווץ ליחות המוח לדחות לחוץ מהעדר הגבלה לתוכו כגון שנתבשר בשמחה פתאומית אשר אין כלי המוח יכילנו שזולגים עיניו דמעות (כמו ר"ע⁵⁶ ששמע שיר השירים מפי ר"א רבו זלגו עיניו דמעות כדאיתא במדרש וכמ"ש במ"א) וכן להיפוך מאיזה צער גדול אשר לא יוכל המוח להכילנו ולקבלו לתוכו שעי"ז יתכווצו ליחות המוח ונדחים לחוץ דרך העינים כך לע"ל בהיגלות נגלית כבוד ה' ית' אשר עין בעין יראו ולא יוכלו לקבל השפע לתוך הכלים שלהם ולכך בבכי יבואו מצד רוב אור וקטנות הכלים שלהם שלא יוכלו לסובלו ולקבלו לתוכו כנ"ל, אכן בנס דפורים זכו היהודים לקבל השפע עליונה לתוך כליהם ממש שזהו הדבר נפלא הפלא ופלא מה שלא קם כמוהו ואחריו לא יהי' כן, שאף לע"ל בבכי יבואו כנ"ל.

והסיבה לזה הוא מצד שמסרו⁵⁷ נפשם על קדה"ש בימי הפו"ר כי הגזירה הי' שם רק על היהודים, אבל אם היו ממירים דתם ח"ו לא היו עושים להם מאומה והם עמדו בפרץ בנסיונם למסור נפשם על קה"ש לעמוד בדת היהודים אף ליהרג בפ"מ ולא עלתה שום מח' זרה בכ"א מהן בהמשך הזמן רב שהפיל⁵⁸ פור מחודש לחודש עד חודש שנים עשר הוא חודש אדר כו' בלתי למסור נפשם על קדושת שמו ית' שעי"ז זכו לבחי' שם זה להיותם נקראים בשם יהודים⁵⁹ שהוא