ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"ו ח"אוקבל היהודיםשכא

שכא

הגשמי בסוס הגשמי וזהו גי' דסוס43 ב"פ ס"ג כי יש בו ב"פ ס"ג והוא א' באור חוזר וא' באור ישר וענין ס"ג הוא שם ס"ג44 שהוא בחי' גיאות והתנשאו' וכמ"ש כולו סג45 יחדיו נאלחו כו' וענין התנשאות זו הוא להיות למעלה בחי' מלך המרומם המתנשא מימות עולם ואז הוא נק' רם46 על כל גוים כלומר שמסתלק ומתנשא מהם ונק' גאה47 גאה כתרגומו גיאה על גיוותניא פי' דוקא על גיאים כמו הגוים הוא גאה ומתנשא עליהם כלומר שמסתלק מהם כמ"ש רם על כל גוים בבחי' רוממות והתנשאות משא"כ על ישראל שהם שפלים ונמשלים לעפר כמ"ש אברהם ואנכי48 עפר ואפר אדרבה דוקא בהם הוא שוכן ומתלבש מן ההעלם לגילוי וכמ"ש אל49 זה אביט אל עני ונכה רוח כו' את מי אשכון50 את דכא ושפל רוח כמאמר51 דיורא דקדב"ה באינון מאנין תבירי' וזהו היפך הגיאים שעל הגיאים הוא גאה ומרומם כו' וזהו*51 פי' ונפשי52 כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך ולכאורה אין להם שייכו' זע"ז אך הענין הוא להיות ידוע דפתיחת הלב להיות רעותא דלבא הוא בא ונמשך מלמעלה דוקא וזהו פתח לבי בתורתך כו' ואמנם גילוי אור זה מלמעלה אינו אלא דוקא כשיש בחי' שפלות למטה והוא כאשר נפשו כעפר דוקא ומטעם הנ"ל דעל גיאי' הוא מתגאה ומתנשא אבל על שפלים הוא משפיל ונמשך בהם כו' וכמ"ש את מי אשכון את דכא ושפל רוח כו' והנה כל זמן אותה השנה דגזרת המן שהיו משולים לעפר ממש הפקר להריגה לכל מי שירצה לאבד ולהשחית בהם ע"כ זכו לב' דברים שיתגלה בהם מבחי' עצמו' אור א"ס ולהיות מתיישב בכלים שלהם והוא מב' טעמי' הנ"ל הא' מפני בחי' מס"נ שלהם בבחי' אור חוזר כנ"ל הוא שעלו ברום המעלות והב' בבחי' אור ישר מה שנמשך ונתקבל בכלים שלהם מטעם שהיו אז בתכלית השפלות ומטעם הנ"ל, וזהו את אשר החלו לעשות במ"ת קיימו וקיבלו דוקא בזמן אחשורוש שנעשו בחי' כלים גמורים להשראת עצמו' אור א"ס מטעמי' הנ"ל וד"ל.

וזהו כי תרכב על סוסיך ב"פ ג"ס א' בחי' אור חוזר להיות עי"ז רם על כל גוים כו' כמ"ש כי גאה גאה כו' ואח"כ בחי' אור ישר להיות שוכן בשפלים וה"ז כמשל הסוס שרץ למעלה ויורד לעומק כו' והכל ענין א' למעלה דלפי שהוא גאה גאה ע"כ הוא משליך ומשפיל הגיאים ומגביה השפלים כו' וזהו כי תרכב על סוסיך ב"פ ס"ג

הערות

  1. 43. דסוס ב"פ ס"ג : ראה מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שצ. תו"ח בשלח רכו, א וש"נ.
  2. 44. ס"ג. . גיאות : ראה גם שעה"י קמא, ב ובהערה 23. תו"ח שמות רכו, א וש"נ.
  3. 45. כולו סג יחדיו נאלחו : תהלים נג, ד.
  4. 46. רם על כל גוים : תהלים קיג, ד.
  5. 47. גאה גאה כתרגומו גיאה על גיוותניא : בשלח טו, א ות"א שם.
  6. 48. ואנכי עפר ואפר : וירא יח, כז.
  7. 49. אל זה אביט : ישעי' סו, ב.
  8. 50. את מי אשכון : ראה ישעי' נז, טו.
  9. 51. כמאמר דיורא דקדב"ה באינון מאנין : ראה זהר ויקהל ריח, א.
  10. 51. וזהו פי' ונפשי כעפר : באוה"ת בלק ע' תתקסא — שייכות עפר לתורה כמ"ש ונפשי כעפר כו' פתח לבי בתורתך והטעם נתבאר בתורת פורים תקס"ו, וקבל היהודים כי הוא ית' נק' גאה על גוותניא ר"ל שמסתלק מהם ואת מי אשכון כו' לכן אז בימי אחשורוש שהי' בתכלית השפלות זכו לבחי' הדור קבלוה דתורה כי תרכב על סוסיך ע"ש.
  11. 52. ונפשי כעפר לכל תהי' : תפלת אלקי נצור (סיום תפלת העמידה. ברכות יז, א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.