שכ

דנעוץ³⁴ תחלתן בסופן פי' בסוף מעשה דוקא וזהו גבורי כח עושי דברו ואח"כ לשמוע בקול דברו וד"ל.

וזהו שארז"ל את אשר החלו לעשות זה מ"ת כו' כי ע"י שאמרו נעשה ונשמע הי' התלבשו' האורות בכלים כנ"ל דנעשה שאמרו שהוא בחי' עשי' היינו לעשות בחי' הכלים תחלה משום דנעוץ תחלתן בסופן בסוף מעשה דוקא כו' רק שאז בשעת מ"ת לא הי' רק בחי' התחלת המעשה לעשות בחי' הכלים וכמו שאמרו נעשה כו' אבל עדיין לא עשו גמר המלאכה אמנם בזמן אחשורוש קיבלו היהודים את אשר החלו דהיינו שגמרו את אשר התחילו בזמן מ"ת כו' והטעם לזה הוא לפי שבימי אחשורוש הי' להם בחי' מס"נ³⁵ גמור כל אותה השנה דגזרת המן שהרי כל אותה השנה נחלט אצלם שהמה נתונים מדת המלך ליהרג כולם ובודאי היה מוחלט אצלם שלא להמיר דת גם שיהרגו ויאבדו כולם ולא עלה על לבם מחשבת חוץ ח"ו וא"כ עמדו במס"נ אמיתי' כל ימי' אותה השנה במה שקיבלו עליהם הריגה בלב שלם ולא יעבורו דתם וידוע דבחי' מס"נ הוא יציאת האור מן הכלי ועלו מס"נ למעלה מעלה בבחי' א"ח עד שנמשך להם אח"כ האור ממקום היותר גבוה ונתיישב בכלים שלהם כי כל היותר גבוה יוכל יותר להשפיל א"ע והיינו שנמשך להם התורה בבחי' לבוש כמ"ש יביאו³⁶ לבוש מלכות כו' שהוא התורה דכתיב בה עוטה³⁷ אור כשלמ"ה ואין³⁸ אור אלא תורה כו' וכמ"כ במעשה המצו' שהן בחי' כלים³⁹ מכלים שונים ובכלל נק' בחי' סוס⁴⁰ אשר רכב עליו המלך כי האור⁴¹ נק' רוכב והכלי שמלביש לאור נק' סוס וזהו יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך הוא אור התורה שנתעטף בלבוש דתורה כמ"ש עוטה אור כו' וסוס אשר רכב עליו המלך היינו רמ"ח מ"ע דנק' רמ"ח <קכג>

איברים דמלכא עילא' כו' וד"ל.

וביאור הדברים יותר הנה כתיב כי⁴² תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה פי' סוסיך ב' סוסים א' מרומם את הרוכב וא' שמורידו כי עד"מ הסוס שרץ למעלה בגובה ההר וכן רץ למטה בעומק כו' והנמשל מובן למעלה דכמו שיש בכלי המרכבה מעלה יתירה מה שנושא את הרוכב כך בחי' מרכבה העליונה שבכלים שממעשה המצות יש בהן מעלה יתירה שמגביהין ומנשאי' את האורות שנק' רוכב וזהו כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה שיש ישועה לרוכב עי"ז כו' וד"ל, אך ב"פ סוס יובן ממה שגם בסוס אחד יש ב' מדרגו' הללו דהעלא' וההמשכה כנ"ל במשל