שטו
מחדש ירידה זו גרמה עלי' והוספה חדשה כי92 מי שטרח בע"ש כו' ובכל ו' יומין דחול מתחדש הבריאה בהתחדשו' שלא הי' כמוה עדיין ביומי' דחול שלפניה א"כ בהכרח שגם העלי' בשבת שלה חדשה היא דהיינו תוס' מוחי' חדשים לגמרי שלא היו עדיין כמוהם בשבתות שעברו ועד"ז ניתוסף האור של המאציל בנאצלי' במוחי' חדשי' בכל שבת ושבת שבכל שנה עד כלות השנה ובשנה שאחריה עליה חדשה לגמרי עד כלות שיתא אלפי שני <קיט>
דהוי עלמא ויבא יום השביעי הכללי שהוא אלף הז' הנק' יום93 שכולו שבת כו' שהוא העילוי היותר גבוה מכל השבתו' שהיו בפרט וד"ל ועד"ז בעליו' שנעשו' בבעלי תשובה בכללו' נ"י בתפלה בכל יום שתשוב ה"א תתא' וה"א עילא' עי"ז מלמטה למעלה בבחי' א"ח משום דמשכי94 לי' בחילא יתיר מצד המנגד המעכב כו' שנעשה מזה בחי' א"ח כנ"ל גם בזה הענין הוא שניתוסף האור בתוס' מוחי' חדשי' ע"ד עליו' השבתו' כנ"ל והיינו שארז"ל דצדיקי'95 גמורי' א"י לעמוד במקום שבע"ת עומדי' מצד בחי' א"ח שעל ידם שהוא בתוספת ועילוי רב כעילוי השבת אחר יומין דחול כנ"ל וד"ל.
וזהו הראיני את מראייך בתשובה בבחי' א"ח ואז ממילא יהי' קולך ערב פי' קול ערב היינו בחי' קול דתורה דוקא שהיא מזון לנפש כנ"ל והטעם שנק' קול ערב הנה ענין העריבות מובן במאכל שכאשר אין המאכל ערב לנפש בטעם אלא הוא רק מאכל פשוט שאינו ממיני מעדנים כמו הלחם וכיוצא אינו יכול לאכלו רק כפי המדה דהיינו כפי רעבון נפשו למלאות כריסו ויותר לא יוכל אך אם המאכל הוא ממיני מעדנים העריבים מאד כמו מעדני מלכי' וכיוצא הנה יוכל לאכלם הרבה יותר מכפי המדה שלו ברעבון נפשו ומילוי כרסו משום דרווחא לבסומא שכיח כידוע דהיינו שימצא מקום להתפשט בכרסו יותר מכפי מדתו משום דרווחא לבסומי שכיח כו' וזהו דוקא להדבר הערב ומתוק ביותר כמו אביי96 דאמר שם בשיתין מיני צעי שאכל משום דבסומי היו ורצה ללחוך גם הפינכא האחרונ' כו' וד"ל והנמשל מובן למשכיל למעלה דקול הערב דוקא הוא שמתפשט הנפש מפני שמתענג בו עד שיתרחב ויתפשט בכלי גופו הרבה יותר מכפי המדה משום דרווחא לבסומי שכיח וזהו ע"י קול דתורה דוקא שהוא ערב למעלה ומעורר בעצמו' אור א"ס התפשטות וגילוי אורו ביתר מכפי המדה בהשתלשלו' והוא ענין הרחבת אורו' בכלים בבחי' תוס' מוחי' חדשי' כנ"ל וד"ל ולהיו' כי מבואר למעלה שע"י התורה דוקא שהוא הממוצע לחבר אור א"ס באצי' אך שלא הי' רק כפי המדה אבל ע"י בחי' א"ח הנ"ל במרא"ה יהי' קול"ך בתורה אור בחי' קול ער"ב להמשיך תוס' מוחי' כו' כי ירידה זו עשתה עלי' למעלה והוא הי' כל עיקר הכונה בראשית ההשתלשלו' שיהא לו דירה בתחתונים דוקא ותענוג זה שהי' לו ממה
הערות
- 92. כי מי שטרח בע"ש : ע"ז ג, א.
- 93. יום שכולו שבת : תמיד בסופה.
- 94. דמשכי לי' בחילא יתיר : זח"א קכט, ב. אגרת התשובה פ"ח.
- 95. דצדיקים גמורים. . שבע"ת עומדים : ראה ברכות לד, ב. הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'תש"ט ע' 183-4.
- 96. אביי דאמר שם בשיתין מיני צעי : ראה מגילה ז, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.