שיג

רישא⁸⁰ שכיבת לעפרא כו' ונק' סוכת⁸¹ דוד הנופלת כידוע ואז נאמר בה יונתי בחגוי הסלע פי' מסתתרת בחגוי הסלע בבקעים הנעלמי' ומצומצמי' כ"כ שהן ע' שרים דגלו⁸² לאדום שכינה עמהם כו' עד שאין לה כח עלי' באוי"ר שנק'⁸³ גדפין כו' וכמ"ש למעלה ולא נשאר בה רק בחי' אהבה המסותרת הטבעית כו' כמו היונה המצומצם בגדפיה בחגוי הסלע כו' וכנ"ל.

וכך הדוגמא למעלה במל' דאצי' בבי"ע דשכיבת לעפרא בגלותא כו' עד שהיא בחגוי הסלע בסתר המדרגה כו' וא"כ איך יהי' לה בחי' העלי' בשרשה העצמי במחשבה אחת הנ"ל הנה לזה הוא אומר עצה נכונה לאופן עלי' גם בהיותה בסתר המדרגה כו' באמרו הראיני את מראיי"ך כו', דהנה כנ"י למעלה נק' בשם מראה וכמ"ש מראה דמות כבוד ה'⁸⁴ כו' וכתיב במראה⁸⁵ אליו אתוודע כו' והוא הנק' אספקלריא תתאה כו' וכמבואר בזוהר משום דכל נהורין עילאי' אתחזין שם כו' ושרש הענין דמראה היינו לפי שהיא בחי' אור חוזר כידוע והוא לפי שמצופה באבר מאחריה חוזר האור לאחור ונגלה הצורה המבטת בה וה"ז כמו המכה בכח בכותל שכאשר הגיע ההכאה בכותל יחזור הדבר לנגד המכה והוא ג"כ משל לבחי' אור חוזר כידוע והנה שרש טעם הדבר לזה שהאור יחזור היינו בהגיע ההשפעה לידי תכלית וסוף דוקא דלפי שאין עוד מקום להליכת האור והשפע אזי בהכרח שיחזור לאחור ומכ"ש כשיש דבר מעכב לנגדו שיחזור האור בכחו מלמטה למעלה כמו הכאת האור דשמש בארץ למטה דלפי שהוא מסתיים בארץ ואין לו עוד מקום להתפשט כי הארץ מעכבת לכך יחזור האור ויהי' בארץ עיקר החום כו' וכן כשמעמידין מסך בפני המים ששם עיקר כח המים בשאון ורעש וכן המים הנובעים מתחת לארץ לפי שהארץ מנעם ועיכבם מתגברי' לעלות מלמטה למעלה שלא כסדר המים⁸⁶ שיורדין מגבוה לנמוך כו' והכל ענין הוא לפי שבחי' אור חוזר אינו אלא בב' תנאים א' שיהי' בגמר השפע כי באמצע השפע עדיין עסוק בירידה מעילה לעילה והולך ומתמעט כו' ובגמר השפע הוא שנעוץ תחלת השפע דוקא כידוע דנעוץ תחלתן בסופן דוקא והב' שיהי' דבר מעכב שלא יוכל להתפשט עוד והכל טעם א' להיו' כי אין נעוץ התחלה אלא בסוף דוקא וכשמעכב דבר ה"ז סוף ותכלית ונעוץ שם התחלה כו' וזהו ענין המרא"ה דלפי שמעכב עלי' הכיסוי מאחרי' חוזר האור לאחריו כו' וכל אלה המה משלים להבין למעלה בחי' אור חוזר והוא בחי' התשוב"ה⁸⁷ תשו"ב ה"א תתא' ותשובה עילא' תשוב <קיח>

ה"א עילא' והן ב' מראו"ת דמראיי"ך שהוא בחי' ה"א אחרונ' דמל' וה"א ראשונה דבינה כידוע ולפי שהתשוב"ה