שיב

בעולמו' להחיו' רוח שפלים עד רגלי סוף עולם העשי' וזהו כל ו' יומין דחול שמסתתרת ומתלבשת עד למטה מטה כו' ובשבת היא עולה מבחי' ההסתר וההעלם הזה וכמאמר אפשיטת⁷⁶ מלבושה"א כו' והוא בליל שבת דוקא וביום השבת עולה יותר וכו' עד שבמנחה דשבת המל' עולה עד בחי' הדיקנא כו' והוא בבחי' הכתר הנ"ל ויש פרטי הדרגות בסדרי עליו' הללו כו' וכך בעליות המל' בכל יום בתפלה ג"כ שהיא מבחי' עליו' המל' בשבת היינו ע"ד ההעלא' שבשבת שעולה מעט מעט עד שעולה לבחי' כתר כו', וסדרי העליו' המה מיוסדי' בסדר התפלה מב"ש עד יוצר אור ומיוצר עד ק"ש ובק"ש למסור⁷⁷ נפשו באחד ממש הוא עלי' היותר עליונה מעליו' שבפסוקי דזמר' ויוצר ובש"ע עולה המל' ונכלל בכתר עליון הנ"ל והיינו כמו הסולם שמוצב ארצה ועולה בו מעט מעט עד שעולה בראשו שמגיע השמיימ' כו' וד"ל, ואחר שעלתה המל' שהיא כנ"י בכתר עליון בש"ע ע"י העלא' מ"ן שלה אזי ממשכת היא בחי' מ"ד כידוע שכל המשכה יורד אחר ההעלא' כענין אין טפה יורדת כו' והיינו שתהי' בחי' רעייתי יפתי הנ"ל דהיינו שתוכל כנ"י לחבר אור א"ס בנאצלי' ונבראי' תוספת אור וגילוי ברמ"ח איברי' דמלכא ולהמשיך השפע הזאת בנבראי' ולחבר ולקשר העליון בתחתון כנ"ל עד שהתורה נעשי' בחי' מזון למעלה והמצו' בחי' לבוש דלכך נק' רעייתי יפתי כנ"ל שזהו ותורה שם בישראל כנ"ל ואם לא בחי' התפלה לא הי' ביכולתם להיו' רעייתי יפתי אלא דוקא אחר שעלה ישראל במחשבה אחת הנ"ל ע"י התפלה וכמ"ש קומי לכי שאז נמשך בחי' מ"ד בתורה ומצו'[ednref_35_*] כו' וד"ל.

ו והנה זה הפסוק דיונתי בחגוי הסלע כו' על זמן הגלות נאמר כמבואר למעלה דהסתיו עבר הגשם חלף כו' על יציאת מצרים נא' כו' <קיז>

והענין הוא לפי שבשעת יציאת מצרים הי' בחי' גילוי אור א"ס במלכו' דאצי' ע"י ענן ועמוד אש דכתיב וה'⁷⁸ הולך לפניהם בעמוד כו' והענן יש בו עליה למעלה וכמ"ש אעלה⁷⁹ על במתי עב כו' ויש בו בחי' הירידה להיו' מלובש על ידו כו' וזהו דוגמא להבין איך שהיו כנ"י אז במעלה עליונה לעלות בענן ועמוד אש עד שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כו' אבל בגלות אין כח לכנ"י לעלות מצד עצמן בהעלא' מ"ן בסולם דתפלה כו' והוא לפי שכנ"י שרשם בבחי' מל' דאצי' דבגלותא