שיא

צריך להיות בו מהארת העליון וגם מהארת בחי' התחתון וצריך שיהי' כלול משניהם יחדיו וזהו שהוא נכתב באות כ"ף שהכף עולה עשרים לפי שיש ב"פ יו"ד ספי' א' י"ס הגנוזו' והוא בחי' האחרונה שבאור א"ס שבמחשבה הנ"ל אבל למעלה ממחשבה הקדומה לא שייך ענין ספי' והב' י"ס הנאצלי' הכלולי' בו כי בהכרח שנמצא בו מכל מה שבנאצלי' ומכל מה שיבא האור והשפע מעצמו' המאציל אחר שהוא בחי' ממוצע שעל ידו יתחבר העליון בתחתון והטעם שצריך לממוצע ידוע לפי שאין ערוך כלל בין האצי' לגבי עצמו' הא"ס אפי' לא כערך גרגיר חרדל לגבי כל חלק השטח השמים כו' וגם עוד טעם יש למה שנכתב בכ"ף והכל ענין א' לפי שהכף הוא היד שנק' כף יד ועד"מ היד יש בה הפשיטות ויש בה הכפיפות וכשכופף אותה ונעשית כמו חלל באמצעה והיד מקפת וסובב את הדבר שבתוכה אזי נקרא' בשם כף ידו וכמ"ש בעודה⁶⁷ בכפו כו' משא"כ כשנפשטת ואין בה כפיפה שאין הדבר שבה מוקף מכל צד כו' כך יובן המשל למעלה בבחי' מחשבה הקדומ' הנ"ל שמפני שהיא מקפת כל ההשתלשלו' בהשווא' א' כנ"ל ע"כ נק' עד"מ כף היד שסובב מה שבתוכו כך המחשבה הנ"ל סובב ומקיף כל ההשתלשלו' וכל ההשתלשלו' דאבי"ע מוקף בה מכל צד וזהו כף⁶⁸ אחת עשרה זהב כו' שהוא בחי' הכתר וזהו שנאמר ומתחת⁶⁹ זרועו' עולם ולכאורה איך שייך ענין זרועו' למטה מתחת העולם אלא הענין הוא מפני שהזרוע הכפופה כנ"ל מקפת מכל צד גם מתחת כמו מלמעלה הכל ביחד והוא ענין א' עם הנ"ל <קטז>

לפי שהוא בחי' הכתר⁷⁰ הממוצע כו' וגם פי' כתר לשון כותרת כעטרה על הראש כו' ג"כ ע"ד הזה הוא, וזהו בחי' כף יו"ד שאמר כאן והיו"ד הוא בחי' החכמה⁷¹ דאצי' שנק' ראשית וכוללת כל האצי' והוא י"ס בבחי' פרט וכמ"ש ראשית⁷² חכמה כו' אך תחלה היו הי"ס כלולי' בכתר הממוצע ואז הוא כ"ף כולל עשרים ב"פ י"ס מטעם הנ"ל ואח"כ ירד אורו בחכמה והוא היו"ד וזהו לכ"י כף יו"ד ועל בחי' המלכו' שהיא כנ"י דלעילא הוא אומר קומי לך והכתיב לכ"י כלומר קומי לשרשך העצמי והוא בחי' ישראל דלעילא הנ"ל שעלה במחשבה דא"ק כנ"ל והיינו לכ"ף יו"ד הנ"ל וד"ל.

אך הנה מהיכן יהי' הכח והעוז לכנ"י דלעילא לעלו' כ"כ עד לכ"י כף יו"ד כף אחת הנ"ל הענין הוא ע"י התפלה⁷³ דוקא מפני שהיא בחי' הסולם שעולין בו עד השמיימה וכמ"ש וראשו⁷⁴ מגיע השמיימה דהיינו בכ"ף אחת הנ"ל שסובב ומקיף את הכל וזהו קומי לך קימה זו עלי' היא שעולי' כללו' נ"י בסולם כו' וענין זה הסולם דתפלה יובן ע"ד דוגמא מעליו' העולמו' והנשמו' בכל שבת ושבת שהרי התפלה יש בה מהארת בחי' שבת אלא שאינה אלא ברגע שמתפלל ובשבת הוא כל היום כולו כו' דהנה כתיב מלכותך⁷⁵ מלכו' כ"ע ומלכותו בכל משלה כו' דהיינו בחי' ירידת המל'