שה
מכל בחי' גשם וגבול כו' והאיך יהי' ביכולת לקשר הרוחניו' עם הגשמיו' שהוא היפך סדר ההשתלשלו' כנודע, אך הענין הוא מפני שישראל עלה במחשבה אחת הנ"ל הנק' מחשבה הקדומה לכך כשישראל עושין המצו' <קיא>
המה ממשיכי' ומקשרי' הרוחניו' בגשמיו' כו' וביאור טעם הדבר הנה מבשרי אחז' כו' דהלא אנו רואי' באור וחיו' הנפש שמתלבש ונמשך באיברי הגוף הן מחולקי' בשינוי המדרגו' לא ראי זה וכו' כמו ראי' ושמיעה ריחא ודיבור וכיוצא כאו"א הוא בכח רוחני מיוחד לעצמו והן נמשכי' ויוצאי' מן הנפש בסדר ההדרגה זה למעלה מזה כח הראי' בעין והשמיעה באזן והריח בחוטם וכו' עד שיורד ונמשך למטה מטה גם באבר היותר תחתון והוא כמו צפורן שברגל שגם בו יש חיו' ואור אלא שהוא היותר אחרון כו' והנה אין לכל א' וא' קשר וחיבור זע"ז שאין לעין חיבור עם הרגל וכן גם היד הימין עם יד שמאל אין להם חיבור כו' אבל הנה בבחי' המחשבה שבגידי מוח האדם הנה אנו רואי' שמקושרים ואחוזי' בה כל התחלקו' האורו' שבאיברי' מראש עד הצפרן שברגל כולם בהשוואה א' מבלי קדימה לא' על זולתו וכולם מתקשרי' יחד שהרי גם הכאב שבצפרן הרגל ירגיש האדם במוח בהשווא' א' כמו שירגיש כאב היד והעין וכיוצא והוא לפי שכולם מקושרי' במחשבה בסקירה אחת כי כשמביט וצופה במחשבה את כל מה שנמצא בחיו' נפשו וגופו מרגיש הוא בהרגשה אחת לכולם וכוללם יחד בהשווא' א' והמחשבה סובבם כמו סיבוב העיגול מכל צד בהשווא' א' מבלי המצא בחי' מעלה ומטה כלל והיינו שאין לא' יתרון מעלה ולא ענין קדימה על זולתו וכל זה מפני שמחשבה זו מלובש בה בחי' הרצון שהוא הנק' בחי' הכתר26 מלשון כותרת לפי שמקפת וסובבת כל כחו' המתחלקי' מהנפש בהשווא' א' כו' וע"כ יש ביכולתה לקשר ולחבר את הכל כמו להרגיש גם כאב הצפורן שברגל כנ"ל וד"ל.
והדוגמא מזה ממש יובן למשכיל למעלה דגם בחי' מחשבה אחת הנ"ל מאחר שצופה ומביט בה עד סוף כל הדורו' כו' הרי הוא המקשר ומחבר כללו' כל ההשתלשלו' דאבי"ע מכל שית אלפי שני כו' בסקירה א' בהשווא' א' לכולם וכוללם יחד מבלי המצא בחי' מעלה ומטה לפניו וכמשל צפרן שברגל היינו סוף עולם העשי' כו' עד רום המעלו' שלפני האצי' שוין הכל בהשווא' א' ובמחשבה אחת נסקרי' כו' וא"כ בחי' אצי' ועשי' שוין לפניו והוא בחי' כתר עליון עילת העילו' כו' ונק' סובב כל עלמין הכללי והוא בבחי' א"ק כו' וכמ"ש במ"א ועד"מ העיגול של כדור השמים שאין בו מעלה ומטה כלל כו' וד"ל, וא"כ מובן ממשל זה דהגם שבסדר ההשתלשלו' האצי' הוא למעלה והבריאה למטה כו' וה"ז כדמיון התחלקו' מדרגו' של כחו' הנפש באיברי הגוף העין לראו' והאזן לשמוע כו' שהוא בסדר ההדרגה זה למטה מזה כנ"ל ואין להן חיבור דאצי' נעלם אורו בבריא' ע"י פרסא כו' כידוע אבל ע"י בחי' מחשבה אחת יש להם חיבור וקישור מפני שמרגיש כולם יחד כו' וע"כ ע"י מעשה המצות שישראל עושי' דלפי שישראל דוקא עלה במחשבה זו הכוללת כולם יחד לכך יש ביכולתם דוקא לקשר ולחבר הארת האצי' בבריא' ע"י יחוד עליון
הערות
- 26. הכתר מלשון כותרת : ע"ח שער א"א (שי"ג) פ"ג. שער מוחין דצלם (שכ"ג), פ"ב. וראה אגה"ק פי"ז, פכ"ט. לקו"ת במדבר סט, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.