רעט

קדו"ש ג"פ הוי' צבאות כו' פי' שהוא בעצמו ית' קדוש ומובדל מהם המתנשא מימות עולם דלית¹⁹ מחשבה תפיסא ביה כלל רק החיות של הנפעלים הרוחניים והגשמיים הוא מבחי' ש' כבוד מלכותו ית' המחיה את כולם ומתלבשת בבחי' הצבאות וזהו הוי' צבאות מכה"כ כבודו דוקא כנודע, אי לזאת כאשר יתבונן המשכיל בכל הדברים האלה בעומק הדעת תתעוררה בלבבו בחי' אהבה רבה ברשפי אש ושלהבת עזה לאסתכלא²⁰ ביקריה דמלכא ולחזות²¹ בנועם ה' ב"ה כי ראיה והסתכלות הוא בחי' התקרבות כי אין הראיה יתכן זולתי מקרוב ממש וזהו בחי' ראובן²² רא"ו ב"ן להיות האהבה והתשוקה להתקרב אליו ב"ה לאסתכלא ממש ביקרי' דמלכא ולחזות בנועם ה' ממש הגם שהכל יודעין איך שהקב"ה ממכ"ע וסכ"ע ומחדש את כל הנפעלים מאין לי"ש וישראל מאמינים²³ בני מאמינים אך לזה נאמר [מי] לא יראך²⁴ מלך הגוים שאף הגוים ואו"ה קרו²⁵ ליה אלהא דאלהא רק הוא למעלה מן השכל והדעת בבחי' העלם מאד שאעפ"כ יכול לעשות מה שלבו חפץ כמארז"ל גנבא²⁶ אפום מחתרתא רחמנא קריה שאף שהולך לגנוב במחתרת שם מזכיר שם אלהים שיעזרוהו בהגניבה ואם הי' נקבע זה בדעתו לא הי' גונב כי כתיב לא²⁷ תגנוב ויראת²⁸ מאלקיך כתיב אלא שזהו למעלה מן הדעת בבחי' אמונה בלבד שמאמין בה' ולכך רחמנא קרי' אף במחתרת ואין זה סותר לו למונעו מהעבירה שהוא דבר בפ"ע ועושה מה שלבו חפץ ועד"ז מי לא יראך מלך הגוים וד"ל.

אבל כשיוקבע בדעתו היטב בעומק ההתבוננות בתפלה גדולתו ית' איך שאלף²⁹ אלפים ורבוא רבבן קדמוהי אשר לגדולתו³⁰ אין חקר וכולם מקבלים עליהם עול מ"ש באימה ויראה מפני שעיקר חיותם הוא ממדת מלכותו ית' בלבד אבל מהותו ועצמותו מרומם לבדו אי לזאת תתפעל לבבו באהבה והתלהבות אליו ית' לאסתכלא ביקריה דמלכא וזהו בחי' ומדרגת ראובן³¹ רא"ו ב"ן שהוא בחי' פרשה ראשונה דק"ש דכתיב ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך³² ודרשו רז"ל בשני יצריך ביצ"ט וביצ"ה כו' כענין מארז"ל במקום³³ שבע"ת עומדין צדיקים גמורים אין יכולים