עדר

ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו', ולכאורה אינו מובן איך שיהי' ענין העבודה לברר הפסולת [במצוות ת"ל, דלכאורה מצוות ת"ת אינה אלא כשאר מ"ע שהוא רק בבחי' וע"ט כו'. אך הענין לפי שיש ג"כ בעסק התורה ענין העבודה לברר בירורים להוציא הפסולת] כו', והוא כשלמוד בעיון דוקא שאז מפלפל בהלכה ומקשה קושיו' רבות והקושיו' הללו הרי מסתירי' אור האמת של הדין וההלכה [ו]א"כ ה"ז כמו בחי' הפסולת של הפרי המסתיר על הפרי, וכשמתרץ כל הקושיו' ועומד על אמיתי' הדין של ההלכה ה"ז כמו שהסיר הפסולת והציא הברור והנקי ונק' אז ההלכה ברורה מפני שתבררה מכל סיג ופסולת המסתיר [להן] והן כל קושי' ובלבול, כמו ע"ד דוגמא כשמקשה איזה סתירה מן דין משנה זו למשנה אחרת הרי א' מהן אינו אמת והרי נסתר אור האמת, וכשמתרץ לא קשי' הוא מנ"י כו' וכל א' על מקומו יבא בדין אמת ה"ז כמברר דבר אוכל מתוך פסולת, וע"ז א' ג"כ סלסלה¹⁰⁵ ותרוממך כו' כמו שהסלסלול בשערות הדבוקי' יחד מפרידין זמ"ז כך התירוצי' שהן הסברות המיישבי' הקושי' מפריד דבר הלכה זו מזולתה שלא יתבלבלו יחד כו' ולכך נק' התירוצי' פרוקי' כו'. ודרך כלל הנה הענין בהלכה עד שמביא הדבר לאורו נק' עבודת הברורי' אם כמו בירור של פסולת מן הפרי או התבואה או כמו בירור של הדיבוק של השערות עד"מ משום שבהלכות¹⁰⁶ שבתושבע"פ נק' נימין דמט[רוניתא] כו' כמ"ש בזוהר וד"ל. וז"ש¹⁰⁷ בר"מ על עבודת בנ"י במצרים בחומר ובלבני' בחומר¹⁰⁸ זו קושי' ובלבנים זו ליבון הלכתא ובכל עבודה בשדה הן ברייתו' כו', כי הנה כתי' ששים¹⁰⁹ המה מלכות הן ס' מסכתות ושמונים פלגשי' הן ברייתות כו' וכולם צריכים בירור מכל סיג ופסולת עד שיבאו בתכלית הבירור, וה"ז ממש כמו העבודה הגשמי' בשדה שיש בה מלאכות רבות בברורי' רבי' דהיינו בחרישה וזריעה וכל המלאכות עד שיוציאו הבירור האמיתי והוא גרעין הצומח וגם הוא צריך בירור עד שיעשה ממנו פת למאכל כו', וז"ש הראשוני'¹¹⁰ חרשו וזרעו כו' וכידוע וד"ל. וזהו עיקר הטעם שנק' בשם תורה וענין הוראה כי עיקרה הוא רק להבדיל בין פנימי' לחצוני' וכמ"ש להבדיל¹¹¹ בין הטמא לטהור כו' והוא להפריד הרע מן הטוב כו'. וא"כ הרי יש במצות ת"ת¹¹² ענין העבודה לברר ברורי', וזהו ע"ד ענין העלאת מ"נ בתפלה שגם הוא עולה מלמטלמ"ע כדבר שעולה מן המים נקי כו', וכמ"ש שינייך¹¹³ כעדר הרחלי' שעלו מן הרחצה, ופי' שיניים הן ל"ב נ"ח שבתושבע"פ שמבררת וטוחנת ההלכה ונק'