רסה

דשמע וא"ש הן בחי' חו"ג, ובכלל הן ד' מוחין דז"א בתפילין שבראש כו' וכמבואר במ"א. והנה מפני שצריך כאן לבחי' יחוד משפיע במקבל כנ"ל ע"כ צריך שיהי' בחי' ההתכלות מקו הימין לקו השמאל ומקו השמאל לקו הימין וכמ"ש יקוו³⁰ המים שר"ל שיתחברו הקוין מזה לזה ע"י צינורות המחברים אותם כמבואר בפרד"ס פרטי הצינורות כו'. וענין כללות ההתכללות ביניהם הוא מה שמבואר במ"א שפ'³¹ ראשונה הכוונה בשם מ"ב והוא מבחי' אור הגבו' כידוע דשם מ"ב הוא המעלה כל ההעלאות וזהו ענין מ"ב תיבות בפ' זו אך הכלי הוא בחי' חסד וכמ"ש שם ביאור הדברים באריכות, ובפ' שניי' וא"ש הוא בהיפוך שהכוונה שם בשם ע"ב דחסד והכלי בחי' הגבו' כמ"ש וחרה³² אף כו', ועי"ז הוחלפו האורות ונתכללו גבו' בחסדי' וחסדי' בגבו', וה"ז ענין לאכללא³³ שמאלא בימינא וימינא בשמאלא כידוע, ועי"ז יכול להיות נולד מזה בחי' הממוצע הכלול משניהם יחד והוא בחי' קו האמצעי דת"י שהוא בחי' לוי באמת ויציב ששם הוא היכל הרצון כנ"ל וד"ל. וזהו יודוך אחיך בבחי' ההתכלות דוקא מטעם שצריך שיהי' בחי' יחוד מקו האמצעי דוקא כידוע.

והנה מה שאמר יהודה אתה כו' שרצונו בזה שאחיך הנ"ל עשאוהו להיות נק' דוקא יהודה כנ"ל הנה שרש לזה הענין יובן בהקדים תחלה שרש בחי' יהודה מהו. דהנה ידוע דההיכל היותר עליון הוא היכל³⁴ ק"ק שבסמיכות גאולה לתפלה באמרו אד'³⁵ שפתי תפתח כו' לפי ששם עיקר שלימות היחוד, והוא שהמשפיע יורד לשם והמקבל כבר עלה לשם ומתייחדים, עד"מ העולה במעלות שפוגע את היורד במעלות מלמעלמ"ט ומתחברים באמצע כשפוגעים זב"ז, כך באמת ויציב המשפיע יורד במעלות עד"מ כמ"ש כי ילוה אלי אישי לשון להבא כו' ובסמיכות גאולה לתפלה הוא שכבר ירד בהיכל ק"ק והמל' שהוא בחי' מקבל כבר עלתה לשם, והוא ענין גאולה לתפלה שהוא בחי' יסוד ומל' כידוע, וע"כ היכל הזה נק' היכל ק"ק לפי שמל' דאצי' שם בתכלית העלוי שאין עוד עלי' יותר לכך הוא למעלה מהיכל הרצון שבאמת ויציב כו' (וגם מצד המשפיע אעפ"י שבהיכל ק"ק ירד יותר בירידת המדריגה מ"מ מצד היחוד הרי שם הוא ביותר עלוי כו').

והנה בעלות המל' לשם אזי נק' יהוד' כמ"ש הפעם אודה את הוי', והוא בצלותא³⁶ שהיא בלחש ובחשאי דוקא. כי הנה בהתקרב אליה אור השפע באה לבחי'