רמז

צותה ליעקב בנה שיבא במרמה ויקח ברכתו, אך אעפ"כ יתקיים מחשבתו של יצחק שיתברר הטוב דעשו ויגיע לו הברכות ממש אך לא אליו בעצמו שלא יוכל לקבלם כלל כ"א ע"י יעקב יגיע אליו ג"כ שעיקר הברכות יקח יעקב וממנו יגיע אליו, וכן הוה כשבא עשו ליצחק והבין יצחק שזה הי' יעקב אמר לו בא⁴⁶ אחיך במרמה ויקח את ברכתך גם ברוך יהי'⁴⁷ ואותו ברך ואת⁴⁸ אחיך תעבוד כו' פי' שהסכים יצחק על הברכות שיהי' נשפעים ליעקב רק מחשבתו יתקיים עי"ז שיהי' עשו עובד ליעקב שיגיעו מיעקב אליו ג"כ כו', וזה יהי' לע"ל דכתיב ועמדו⁴⁹ זרים ורעו צאנכם וגו' והיו מלכים אומניך⁵⁰ וגו' שעי"ז כשיתגלו לע"ל האורות עליונים לישראל והם יהיו עבדים לישראל יהיו נזונים הם ג"כ מהאורות עליונים ההם כו' וכמו עד"מ האדם העובד אדמה ומתייגע בכל כחו ושכלו בעבודה רבה זו עד שתוצא הארץ תבואתה ויעשה ממנה לחם ואח"כ כשיאכלנו חבירו אזי יתכלל שכלו וכחו אשר שם ביגיעה רבה ההיא בשכל חבירו האוכל הלחם ומתהפך לבב הנפש ומחזק שכלו כו' כך האומות יהיו רועה צאנם ועבדיהם של ישראל ובישראל יתגלה אז כבוד ה' ית' לכך יתבררו הם ג"כ עי"ז להתכלל בשכלם והשגתם של ישראל שמאחר שיהי' עבדיהם ויתייגעו בכל כחם לעבודתם כו' כנ"ל ועי"ז תתקיים מחשבתו של יצחק אע"ה בכונתו לברך לעשו ועי"ז אמר לו ואת אחיך תעבוד שעי"ז יגיעו אליך הברכות דוקא וד"ל, וכך ממש ברך יעקב לפרעה להמשיך אליו תוס' אור מג"ר דתה"ו בכדי לחנך את השכינה ב"ה שתרד להתלבש בו לברר ברורי הנשמות ממנו שעי"ז מתברר הטוב ממנו ונכלל בקדושה ולהרע שבו יגרום קטלא וכליי' ע"י דאפיק נשמתין ממנו כו' כנ"ל וד"ל.

וזהו דקדוק לשון הזהר שאומר דכתיב אני הוי' אני הוא ולא אחר וסמיך ליה קמסיים במקרא וישב ישראל במצרים ויפרו וירבו גו' פי' שיעקב לא מ"ת והמשיך בברכתו לפרעה תוס' אור מג"ר דתה"ו אשר לא הי' בשבירה מעולם לצורך חנוך השכינה ב"ה מה שלא סגי בלא"ה כנ"ל וזהו שמפרש מ"ש ויהרוג הוי' כל בכור דקטיל ואפיק נשמתין דקדושה לברר מהשר הוא ע"י ההמשכה של יעקב שהמשיך בברכתו מבחי' אני הוי' ולא אחר שזהו בחי' ג"ר דתהו שלא הי' בשבירה ולשם אין מגיעים האחרים והחיצוני' כלל לינק שעיקר יניקתם הוא מז"ת דתה"ו ששם הי' השבירה כנ"ל וזהו אני הוי' ולא אחר שלשם אין מגיעים החצונים כלל ולזאת קמסיים במקרא דויפרו וירבו במאד שזהו בחי' הברורים של הנשמות ישראל הילודים במצרים שנתבררים ע"י השכינה שנתלבשה בהשר אך החנוך שלה הי' ע"י הברכה של יעקב לפרעה כנ"ל וד"ל.