רמד

השרים לא היה באפשר להם לברר הנשמות ההם שנבלעו בהשרים כו' וד"ל. וז"ש הקב"ה ליעקב אל²⁸ תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם כו' שם דייקא אשימך לגוי גדול דלכאורה היא פליאה דעת מה שאמר לו שלא יהי' ירא מרדה מצרימה ותולה הטעם בגוי גדול שישימנו שם, וכי לא יהי' יכול לקיים זאת בארץ כנען שישימנו שם לגוי גדול וכי מפני זה צריך לירד מצרים.

אך הענין בהיות יוסף נמכר לעבד למצרים בכדי שישתלשל הדבר של הגלות מצרים (כמארז"ל דאל"כ היו²⁹ מוליכים אותו בשלשלאות של ברזל כו'), ולזאת שלח יוסף אחר אביו עגלות להנהיגו לגלות מצרים בהם וכמשנ"ת במ"א שרמז יוסף לאביו סוד הגלות בשלוח עשר³⁰ אתונות נושאים בר כו' ע"ש) ולזאת היה יעקב ירא מהגלות לירד למצרים ע"ז אמר לו הקב"ה אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם דייקא שהודיעו לו טעם וסבת הגלות שהוא בכדי שיפרו וירבו בארץ מצרים שימשיכו שם הנשמות מהשר של מצרים שנפלו בו דרך שבירה שע"י הגלות שלהם שיהי' שכינה עמהם יבררו הנשמות ההם מן השר שיתלבשו בגופות הישראלים הילודים שם דייקא משא"כ כשיהי' בארץ כנען לא ימשיכו לעולם הנשמות ההם, מפני שהם במצרים מובלעים בהשר של מצרים ולכך לגוי גדול אשימך שם דוקא מה שא"א להיות השמת הגוי הגדול הזה בהיותך בארץ כנען כו' כנ"ל וד"ל.

וזהו כוונת הזוהר לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי מה ההוא סט' קטיל ואפיק נשמתין אוף קב"ה כו', פי' כי עיקר החיות של החיצונים וס"א הוא מהקדושה דוקא היינו מבחי' הניצוצין דקדושה שנפלו לתוכם דרך שבירה שמזה הוא עיקר חיותם וקיומם כי לע"ל כשמטו³¹ רגלין ברגלין שיהי' תכלית הבירורין שיבררו מהם הטוב לגמרי ויעשו אותם כמצולה³² שאין בה דגים אז לא יהי' להם עוד חיות וקיום כלל ולכך כתיב לע"ל ואת³³ רוח הטומאה אעביר מן הארץ בלע³⁴ המות לנצח כו' שמאחר שמתברר הטוב לגמרי מהם וישארו בחי' רע גמור בנקי' בלי תערובת טוב כלל שאז אין לו קיום עוד כלל וממילא יתבער מן הארץ כנודע שעיקר החיות של הרע הוא התערובת הטוב שבו דוקא, וז"ש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו דוקא שיתברר הטוב מן הרע לגמרי שאז יהי' לרע לו שלא יהי' לו עוד קיום כלל כנ"ל ולכך כל מגמתן של החיצונים להחטיא האדם בכדי להמשיך חיים עליהם מסט' דקדושה כמארז"ל במלאך³⁵ המות הוא יצה"ר יורד ומסטין עולה ומקטרג ואח"כ יורד ונוטל נשמה כו' דלכאורה אינו מובן מה תאותו בזה להסיתנו לדבר עבירה