רלז
ועתה י"ל ענין סמיכת המאמר ע"פ ויברך יעקב את פרעה דוקא דלכאורה אין להם שייכות וקשר כלל זע"ז כו', אך הענין יובן בהקדים תחלה ענין הברכה הזאת עצמה שבירך יעקב לפרעה מה הוא וגם למה בירך את פרעה מאחר שהי' בחי' קליפה דמצרים כידוע. ויש להקדים לזה מה שמצינו ענין ברכה כיוצא בזו במה שבירך יצחק לעשו דגם שם יפלא למה ברכו ואיך ברכו ובפרט בברכות קדושות הללו דויתן50 לך אלקים מטל השמים כו' אחר שהי' עשו בחי' קליפה והוא הי' סבור דלעשו בירך כידוע. אך הענין הוא דמתחלה הי' סבור שיוכלו הברכת הללו להגיע לעשו מבלתי אמצעות יעקב והי' היכולת בהם שיעלו לניצוצו' קדושים שנפלו בעשו ע"י חטא דאדה"ר כידוע אך אח"כ כשבא יעקב במרמה ולקח הברכות הללו דמטל השמים כו' אמר יצחק לעשו בא51 אחיך במרמה כו' גם52 ברוך יהי', ואעפ"כ בירך לעשו וא"ל הנה משמני53 הארץ יהי' מושבך ומטל השמים מעל כו' ואת אחיך תעבוד54 כו', ביאור הענין הזה שאמר יצחק לעשו כי הנה הברכות הללו דמטל השמים ומשמני הארץ הן בחי' אורות עליונים מאד וכידוע בזהר55 בפי' מטל השמים שהוא בחי' טלא דנטיף מעתיקא כו' ובמדרש אמרו56 דרוב דגן ותירוש הוא משנה והלכות ואגדות והכל ענין א' הוא שהוא הכל ענין בחי' גילוי אור א"ס כמו שהוא בעצמו לפני סדרי ההשתלשלו' דאבי"ע כו' וכמ"ש במ"א.
והנה תחלה הי' סבור יצחק להמשיך בחי' גילוי אלקות דמטל השמים כו' בעשו כדי להעלות בזה כנ"ל, אך אח"כ נשלמה כוונת רבקה שיקח עשו הברכות וההמשכות הללו ע"י אמצעות יעקב דוקא, כי רבקה ידעה שא"א שיהי' בחי' העלאות לעשו כ"א ע"י יעקב דוקא ובזאת הי' מחלקותה עם יצחק בכוונת הברכה לעשו כו' וכמ"ש במ"א, וגם יצחק חזר בעצמו אחר שנודע לו שיעקב הי' אמר בפירוש גם ברוך יהי' כלומר א"א לך לקבל ברכה בעצמך כי הברכות הללו שייכים דוקא ליעקב וע"כ גם ברוך יהי', אך כדי שתקבל אתה מאותן הברכות ג"כ א"א כ"א ע"י אמצעות יעקב דוקא כי גביר שמתיו לך כו' וגם זאת בתנאי דוקא והוא ואת אחיך תעבוד כו' שאם את אחיך תעבוד אז יבואו לך הברכות ג"כ ע"י עבודה זו ואם לאו לא יבואו לך כו'.
וביאור ענין הזה דדוקא ע"י שאחיך תעבוד יבואו גם אליך הברכות כו' ומשמעות הענין שעכ"פ ע"י העבודה שיעבוד יוכל לבא בו אור הברכה ושפעה ממש, וזה פלאי לכאורה דמ"מ האיך יקבל עשו דקליפה אור שפע הקדושה האלקי' כו'. אך הענין יובן עד"מ האדם שהוא בעל שכל וכשאוכל איזה מאכל הנה אנו רואים בחוש ששכלו מתחזק הרבה ע"י המאכל שאכל דוקא כי הרי בתענית להיות שמונע המאכל
הערות
- 50. דויתן לך. . מטל השמים : תולדות כז, כח.
- 51. בא אחיך במרמה : שם לה, וראה תו"ח ס"פ תולדות.
- 52. גם ברוך יהי' : שם לג.
- 53. משמני הארץ יהי' מושבך : שם לט.
- 54. ואת אחיך תעבוד : תולדות כז, מ.
- 55. בזהר. . טלא דנטיף מעתיקא : ראה זהר נשא קכח, ב.
- 56. ובמדרש אמרו דרוב דגן ותירוש הוא משנה והלכות : ב"ר פס"ו, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.