רל
מלמטה למעלה בבחי' גבורות והסתלקות כמו רשפי אש שלהבת העולה מלמטה למעלה כו' וכמ"ש ואל18 אישך תשוקתך כו' וכתיב בה נכספה19 וגם כלתה נפשי כו' בבחי' כוסף התשוקה וכלות הנפש כו' ואח"כ נעשה מזה ריח ניחוח לה' שהוא בחי' מ"ד דז"א דאצי' שנק' הוי' שיורד ושוכן במזבח כו' וכנ"ל.
ובזה יובן ג"כ ענין רני20 ושמחי כו' שהרינה הוא בחי' מ"ן דנוק' והשמחה הוא מה דאתבסמת נוק' אח"כ בחסדי' דמ"ד כו' וכמ"ש מלפני21 אדון חולי ארץ כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. אך הנה כדי שיהיה הכח למזבח להעלות מ"ן ושירד אח"כ בחי' המ"ד זהו א"א להיות מצד עצמם בלבד מפני שידוע דכל22 התחלות קשות הנה אבל לאחר שהתחיל אפילו פ"א לא יוקשה לו עוד הדבר ההוא ויהיה לו בנקל לעשות מעצמו ועד"מ23 התינוק בבית הספר עיקר מה שקשה לו ללמוד שם הוא לפי שענין הלימוד דבר חדוש אצלו שלא הורגל בו מעולם וכל התחלות קשות ע"כ צריך שיוליך לתינוק אביו או אחיו הגדול שיביאנו לבית הספר והוא יחנך אותו בפעם ראשון לפתותו ללמוד וזהו אינו אלא בפעם הראשון בלבד כי אח"כ ילך וילמוד בעצמו כידוע. והוא לפי שבפעם הראשון קשה לתינוק מפני שזהו ההתחלה וכל התחלה קשה כנ"ל אבל מכאן ואילך לא יקשה בעיניו דבר הלימוד כלל כידוע. והנה הטעם שיחנך אותו איש גדול דוקא כמו אביו או אחיו הגדול וכיוצא הוא מובן לפי שאותו האיש צריך הוא שיחנכנו ויפתנו לדבר הלימוד וע"כ צריך להיות איש גדול שאין אותו דבר הלימוד קשה בעיניו כלל כי כבר הורגל בה ולמד כמה פעמים ואין הדבר חדש אצלו כלל ע"כ יהי' ביכולתו לחזק לבב התינוק ואם היה גם הוא קטן או שאינו מורגל בדבר כמו התינוק לא היה ביכולתו לחזק לבבו אך מפני שהוא גדול וכבר הורגל בה ואין הלימוד אצלו דבר גדול וענין נפלא כלל לכך יוכל לקרב לב התינוק לומר לו דברי פיתוי שאין הענין הזה נפלא ומחודש כ"כ כו' וכיוצא ונמצא הליכות הגדול לבית הספר אינו בשביל עצמו כלל וכלל רק לחנך את התינוק ולחזק את לבבו בדבר הלימוד מפני שאצל גדול אין הלימוד ענין גדול ונפלא כלל כו'.
והנמשל מכ"ז יובן למשכיל למעלה בהיות ששרש של הקרבנות הוא ענין יחוד מ"ן ומ"ד דזו"נ דאצילות כנ"ל ולהיות כי זהו הכלל דכל התחלות קשות כנ"ל במשל התינוק כו' ע"כ בהכרח הוא שיבא אור ומדריגה הגבוה הרבה מגופו של ענין היחוד דזו"נ כו' שאצלו אין ענין יחוד זה דבר גדול ונפלא כלל מפני שהוא למעלה מעלה מזה כו' והוא הנותן כח ועוז לחנך למזבח שיעלה מ"ן ושיורד אח"כ מ"ד מארי' שבמרכבה כנ"ל והנה אותו אור המחנך הוא בא מבחי' ג"ר דע"י להיות כי זה היחוד דמ"ה וב"ן דזו"נ שמן הקרבנות הוא מבחי' בתיקון דכבר הוא בא בבחי' השתלשלות או"כ כו' מן המאציל לנאצלים כידוע והתיקון הוא בחי' היחודי'
הערות
- 18. ואל אישך תשוקתך : בראשית ג, טז.
- 19. נכספה וגם כלתה נפשי : תהלים פד, א.
- 20. רני ושמחי : זכרי' ב, יד.
- 21. מלפני אדון חולי ארץ : תהלים קיד, ז.
- 22. דכל התחלות קשות : מכילתא יתרו יט, ה. תוד"ה פסיעה — תענית י, ב.
- 23. ועד"מ התינוק בבית הספר : ראה ג"כ שערי אורה שער החנוכה. דרך מצותיך עב, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.