רכט

כתיב וע"כ ידוע שזה הפועל הרע להרוג ולהשחית לא יתכן כ"א לסט' דקליפה בלבד והאיך יאמר לשבח לסוסתי כו' דמיתיך רעייתי ומשמעות המאמר עפ"י זה שהוא דורש לשבח כו'. אך הענין של כללות הכוונה במאמר הזה יובן בהקדים ענין אחר ביאור ושרש לדרוש הנאמר ע"פ מזמור שיר חנוכת הבית בסידור⁹ שער החנוכה מהו שרש וענין חנוכת הבית במאה¹⁰ אלף צאן כו' ומשם יובן תוכן כוונת גופו של מאמר הזה הנדרש ע"פ ויברך יעקב את פרעה דוקא כו'.

דהנה ענין הקרבנות שהי' מקריבים בבית המקדש דבר יום ביומו שני כבשים של תמידים כמ"ש את הכבש¹¹ האחד תעשה בבוקר כו' כידוע ובכל שבת קרבן מוסף וכן בר"ח קרבן מוסף אחר כו' ובמועדים ורגלים קרבנות מוספים אחרי' וכן קרבנות היחיד הכל היה בדרך כלל ענין ההעלאה מלמטה למעלה הנק' העלאת מ"ן מה שמבררים מהיכלות דנוגה כמו העופות והכבשים והפרים והאילים דעוה"ז השפל ששרשם מתמשך משרש הנפש החיוני' ונפש הבהמית הרוחני' שהוא בבחי' פני שור ופני נשר דנוגה דעשיה וכאשר יקריבו החלב והדם מהן ע"ג המזבח ידוע דהמזבח הוא נעשה בדוגמא לבחי' מל' דאצי' שנק' מזבח עילאה והחלב והדם הוא עיקר פנימיות ותמצית החיות שלהם וכאשר נקטרים על גבי המזבח ה"ז בחי' העלאה והתכללות החיות שלהן העיקרי עד שנכלל ונדבק ומתאחד במזבח העליון והוא הנק' העלאת מ"ן מנוגה ועדיין אין הענין רק שהמזבח קבל בתוכו בחי' ההעלאה מלמטה למעלה ואחר כך הנה יורד אש שלמעלה מלמעלה למטה ע"ג המזבח ואוכל ושורף את הקרבן כידוע וזה האש¹² הוא אשר ירד בצורת אריה ע"ג המזבח כידוע בדרז"ל וגם בזהר אמרו דאריה¹³ הוא דאכיל קרבנין והוא מבחי' פני¹⁴ אריה אל הימין שבמרכבה דקדושה שהוא בחי' מי החסדים שבקו הימין הנק' בחי' מ"ד דז"א והוא לפי שהקרבן הנקרב ע"ג המזבח הי' בחי' מ"ן דנוק' דז"א ע"כ ממילא ירד מיד בחי' המ"ד דז"א והוא אש שלמעלה שירד בצורת אריה ואכיל קורבנין כו' היינו מ"ש ביחזקאל¹⁵ והאריאל שתים עשרה אורך כו' וכן בישעיה רסי' כ"ט הוי אריאל אריאל כו' מפני שהמזבח נקרא אריאל ע"ש בחינת צורת האריה שבמרכבה דז"א שירד ואכיל קורבנין כנ"ל ולכך נק' הקרבן אשה¹⁶ ריח ניחוח להוי' פי' אשה¹⁷ הוא א"ש ה"א דהיינו העלאת מ"ן מנוק' דז"א שהוא הנק' א"ש ה"א ע"ש שהוא עולה