רכח

נוסח שני: ביאור רני ושמחי בת ציון

להבין מאמר הזוהר סוף פרשת ויגש ויברך יעקב את פרעה

בעזה"ש שבת פרשת ויגש

להבין ¹ מאמר הזוהר סוף פרשת ויגש (דרי"א ע"ב): ת"ח מה כתיב ויברך² יעקב את פרעה כו' א"ר יוסי פרעה אע"ג דאוקמוה ברזא אחרא סמך דקא סמכינן בעלמא אבל ת"ח לסוסתי³ ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי אית רתיכין לשמאלא ברזא דסט"א ואית רתיכין לימינא ברזא דסט' דקדושה ואלין לקבל אלין אלין דרחמי ואלין דדינא וכד עביד קוב"ה דינא במצראי כההוא גוונא דאינון רתיכין ממש עבד ההוא סטרא קטל ואפיק נשמתין אוף קוב"ה ויהרוג⁴ ה' כל בכור כו' בההוא גוונא ממש ובגין כך דמיתיך רעייתי כגוונא דילה ממש לקטלא דכתיב אני הוא אני הוא⁵ ולא אחר ולע"ל כתיב מי זה בא מאדום⁶ כו' ת"ח מה כתיב וישב⁷ ישראל ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד ויאחזו בה אחסנת עלמין ויאחזו בה דהא להון אתחזי כמה דאוקמוה ע"כ דברי המאמר.

והענין מה שיש לדקדק במאמר זה רבות. הנה הא' מה ענין ויברך יעקב למ"ש בפתיחת המאמר על פסוק לסוסתי ברכבי פרעה כו' דלכאורה אין ענין זה לזה כלל. הב' מה שסמך לסוף המאמר ת"ח מאי כתיב וישב ישראל כו' ויאחזו בה כו' שממשמעות הכוונה שיש לזה שייכות וקשר למ"ש למעלה. ולכאורה אין לזה שייכות וקשר כלל למה שהקדים למעלה ע"פ לסוסתי כו'. והג' בעיקר גופא של המאמר דאין לו הבנה כלל ע"ד הפשוט. דהנה אמר דבההוא גוונא ממש עבד קוב"ה ויהרוג ה' כל בכור כו' דזה פלאי מאד איך יתכן לומר באלקים חיים שיעשה כדוגמא הקליפה להרוג בעצמו ובכבודו כו' הלא אין⁸ רע יורד מלמעלה דלא⁸ יגורך רע