רכד

מאד עד הע"ש למטה כדי לבררם ולהכניעם כו' והנה בזמן בהמ"ק לא היתה השכינה בגלו' ההתלבשו' בע"ש אלא היתה דבוקה ומיוחדת בבחי' יחוד העליון הוא בחי' יחוד דמ"ן ומ"ד דז"א ונוק' שנעשה ע"י הקרבנות כידוע ולהיות כי ביחוד זה נתעלה כל העולם בתכלית העילוי מפני עוצם רוממות האור האלקי כי נעלה הוא מאד ע"כ ממילא מתבטלים יניקות החיצונים ומתבררי' בתכלית וכמ"ש כהמס* דונג כו', וזהו שאנו מוצאים בימי שלמה משום דקיימא⁴⁰ סיהרא באשלמותא כמ"ש בזוהר מפני יחוד השלם שהי' במל' כו' לכך היו כל האומות נכנעים תחת שלמה והיו מביאים לו מנחה ומסים ממילא מעוצם ביטול שלהם מפני בחי' גילוי שכינה בתכלית השלימות מאור יחוד העליון וזהו מ"ש ותר"ב⁴¹ חכמ"ת שלמה גם מכל בני קד"ם כו' וע"ד⁴² הפשוט היו באי' כולם לשמוע חכמת שלמה וכך למעלה הי' ביטול כל הע"ש נגד חכ' שבמל' דאצי' ממילא כו' וד"ל. משא"כ בזמן הגלות שאין היחוד למעלה כלל שמחמת זה יהי' ביטול החיצוני' ממילא ע"כ בא הנביא לנחם לכנ"י דמ"מ רני ושמחי בת ציון כו' אע"פ שנק' בת מטעם דאיש מזריע תחלה יולדת בת כנ"ל, והוא אתדל"ע שמצד עצמו כשאין אתדל"ת למטה כמ"ש למעלה משום דהיא הנותנת דאחר שאתדל"ע בא מצד עצמו כמ"ש למעני⁴³ למעני אעשה הרי בזה יש יתרון מעלה הרבה גם מגופו של יחוד העליון שהי' בזמן בהמ"ק כו' לפי שצריך להשפיל א"ע למטה לעשות מלחמה לברר בירורים בבי"ע עד הע"ש כדי להכניעם כו' וזהו מצד עצמות התעוררות שלו כמ"ש למעני למעני כו', ועצמות כחו ודאי גדול הרבה יותר מכחו של המשכת מ"ד שע"י העלא' מ"ן כי העלא' מ"ן דנוק' הי' תלוי באופן הכוונות והיחודים שבקרבנות משא"כ כח האלקי מצד עצמו שאין בו שינוי ולא גרעון אור לעולם וכמ"ש שד"י⁴⁴ לא מצאנוהו שגיא וכו'.

ויובן דוגמא כזו ממה שידוע בענין הטלית וק"ש קטנה שלפני פסד"ז שהם גורמים הכוונה שבלב בבחי' מקיף והעלם כו' וכך כל עיקר ענין הבירורי' דמל' מברר מצד עצמו' למעני למעני כו' בע' השרים הוא מאד גבוה במדרגה אך שהוא בהעלם ובחי' מקיף ולע"ל יתגלה וכמ"ש ונגלה⁴⁵ כבוד ה' וראו כל בשר כו' ומ"מ בבחי' חיצוני' גם עכשיו מאיר ולע"ל יבא האור גם בבחי' הפנימי' כו' וה"ז כמו התפעלות הרינה בפסד"ז שבאה בבחי' פנימי' ג"כ וכמ"ש בואו לפניו ברננה לפניו בבחי' פנימי' האור כו' וד"ל.

כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום הוי', פי' כי הנני כו' כמו נתינת טעם למ"ש רני ושמחי בת ציון כו' דעיקר הטעם שגם בהיותה בבחי' בת בגלות כנ"ל מ"מ רני ושמחי היינו מפני סיבת מעשה המצות דוקא דלכך נק' בת ציון המצויינת באורות