רכ

בשיר וזמרה בהתפעלות גדולה, אבל הנשמות שעומדי' יותר פנימה הן למעלה מבחי' התפעלות הזאת לספר בשבחים כו' אחר שנראה עליהם אור האלקי בבחי' גילוי ממש בהיותם נהנין מזיו השכינה כו' וד"ל. וזהו ענין ההליכה ויציאה שמוזכר במלאכים כענין המאמר בעלי השיר יוצאין כו' כי הולכים ויוצאים מהיכל להיכל בדרך יציא' לחוץ כמו שיוצא אדם מהיכל המלך חוץ להיכל לספר את השבחי' כו' כך המלאכים יוצאים מהיכלות דבריאה חוץ להיכל לספר בשיר כו' ואין התפעלו' הזאת ענין ביטול פנימי רק חיצוני משא"כ בנשמות שעומדי' פנימ"ה שביטול שלהם פנימי' וזהו שאמר הנביא ואשמע¹² אחרי קול רע"ש כו' כמ"ש במ"א וד"ל. וזהו מ"ש נכספה¹³ וגם כלתה נפשי לחצרות כו' פי' לחצרות דוקא להיותו בבחי' חיצוני' הנה שם דוקא יתכן כלות הנפש בתשוקה מורגשת כי כל תשוקה מורגשת היא מרחוק דוקא כו' וכ"ז מפני ששרשם ג"כ בבחי' חיצוני' והוא בחי' קול שבמל' הנק' דיבור כנ"ל וד"ל.

והנה הקול של השיר שבא בהתפעלות הוא למעלה מבחי' הדיבור, כי הנה אנו רואים דמה שמתפעל האדם בלבו בהתפעלות יתירה לא יוכל להביאה כלל בדיבור רק בשיר וניגון בלבד הוא שיכול להוציא כל כח כונת ההתפעלות שבלב משום דהמדו' שבלב מתלבשים רק בקול ושיר ואופן הניגון והשיר הוא לפי אופן ההתפעלות של המדה אם ההתפעלות היא מחדוה ושמחה כך ינגן בשיר המורה תנועת שמחה וחדוה ואם ההתפעלות מבחי' מרירו' ינגן בתנועה שהוא קול מרירו' ואם משניהם יחדיו ינגן מב' תנועות מורכבות יחד כו' וכללות כל ההתפעלות של המדות היא מדת האהבה אלא שהיא מתחלקת בכמה מיני אופני' שונים שיש לפעמי' התפעלות אהבה שמתלבשת בדרך חדוה ותענוג ויש לפעמי' שתתלבש בדרך מרירו' ועוצב מפני הריחוק וכיוצא ויכול להיות שיהי' זה נוגע בפנימי' הנפש ביותר מבחי' אהבה בתענוגי' שאינה נוגעת בפנימי' כ"כ כו' והכל מין א' והוא רק מבחי' אור האהבה אלא שמתלבשת בניגון בכמה מדרגו' דהיינו בכל חלקי הו' מדות חג"ת כו' והוא הקול שיש בו ו' מדות בהעלם ובגילוי והן שית כנפי ריאה ושית עזקאן דקנה כו' וד"ל. וזהו ענין המאמר בזוהר ע"פ יומם יצוה כו' דמה שאמר יומ"ם במ"ם כפולה להיות כי זהו בחי' אור האהבה והוא הנק' עננא¹⁴ דאהרן דאזיל עם כולהו יומין כו' לפי שהיא בחי' כוללת הכל כנ"ל וע"כ הגם דעננא דאהרן הוא רק בחי' חסד מ"מ הם ז' ימי סוכות ז' מקיפי' דחסד שבחסד וגבו' שבחסד כו' והכל מעננא דאהרן דאזיל עם כולהו יומין כו' וד"ל.