קצו

ממש רק דקרו³⁵ לי' אלהא דאלהא כי רם³⁶ על כל גוים ה' ושונאים את ישראל מחמת הקנאה שרואים איך ישראל חשובים בההוא עלמא ויקרי' בעיני ה' כו' ולזאת אש הקנאה תבער בהם על ישראל ואלמלא ניתן רשות לא הי' יכולי' לעמוד מפניהם אך אין בהם כח ויכולת לעבור פי ה' לעשות מאומה בלתי רשות, וכל המחשבות רעות וגזרות רעות אשר חושבי' העמים על ישראל להרע נשפע הכל מהשר שלהם כמ"ש בזוהר³⁷ ע"פ ויאמר אל עמו הבה נתחכמה לו כו' ויאמר סתם מאן אמר דא שרו של מצרים דאעיל מחשבה דא בלבהון כו' שכל המחשבות נשפע להם מהשר שלהם ואלמלא שמכריזין עליו מלמעלה הזהר כו' הי' פועל רעות יותר כמ"ש בת"ז³⁸ שאומרים לס"ם ירא בוש"ת ירא שמי"ם זהו בראשי"ת כו' נמצא הע' שרים דקליפה דעשי' הם רע גשמיי גמור אך הע' שרים דקליפה דיצירה אינו רע גמור גשמיי כאלו שהם מעורבים טו"ר והם בדקות ורוחניות יותר והיינו כמארז"ל שט"ן³⁹ ופנינה לש"ש נתכוונו ודרשה ר' אחא בפפוניא אתא שט"ן ונשקי' לכרעי' כו' ולפעמים נאמר בדרז"ל בשט"ן⁴⁰ שנתן עיניו במקדש ראשון כו' ושניהם אמת⁴¹ שהשט"ן דיצירה אינו פועל רע גמור מצד הקנאה והשנאה אף שהוא ג"כ מקטרג על ישראל אך הוא מעט בדקות יותר שכונתו לש"ש אבל השט"ן דעשי' הוא פועל רע מצד הקנאה והשנאה ממש וזהו נתן עיניו במקדש ראשון מצד הקנאה בלבד וד"ל.

והנה כתיב כי תצא⁴² למלחמה על אויבך ושבית שביו וגו' פי' דכאשר נשפלת מדת מלכות דאצי' לבי"ע לברר ברורין כמ"ש ותקם⁴³ בעוד לילה ותתן טר"ף לביתה וגו' שמצטרכת לברר הטוב שבניצוצין דתה"ו מן הרע דקליפות דבי"ע שנבלעו בהם אזי הוא מלחמה עצומה כמשל מלחמת שני מלכי' אויבי' זל"ז שלפעמי' מתגבר זה ומנצח המלחמה ולפעמי' להיפך אך אפי' כשהאחד גובר ומנצח המלחמה לפטור בלא כלום א"א שאעפ"כ מוכרח להיות נחסר ממנו אנשי' או ש"ד שלוקח שונאו במלחמה כו' כך ממש עד"מ למעלה כשמל' דאצי' נשפלת לבי"ע לברר הטוב מן הרע וקליפות שנבלע בהם אזי הוא מלחמה עצומה בין סט' דקדושה לסט"א וכמ"ש ביעקב אע"ה ויאבק איש עמו כל הלילה כו' כנ"ל. אך אפי' כשגובר סט' דקדושה אעפ"כ מוכרח להינתן להם ג"כ בחי' הפסולת והסיגי' בחי' החיצוניות והאחוריי' שיאחזו בהם וינקו מהם ועי"ז חוטפי' מהם בחי' הטוב הפנימיות להעלות לקדושה ממש וזהו ושבית שביו כו', וזהו ענין פגימת הלבנה שמקום החשך שבה שאין מאיר לשם אור השמש הוא המקום שנתן להחיצוני' לינק בשעת המלחמה