קצג

יחכם ובחכמה דייקא אתברירו כ"ח מ"ה דאצי' כו' כנ"ל וד"ל.

וז"ס מיעוט הירח22 שא"ל הקב"ה לכי ומעטי את עצמך, להיותה נשפלת לבי"ע להיות ראש לשועלים שאזי מצטרך להתמעט אורה להיות נשפל לבי"ע בחי' תחתונה שבמל' דאצי' מה דלא סגי בלא"ה שאם יתגלה תוספ' הארתה בבי"ע אזי לא יוכלו הנבראים לקבלו ויתבטלו במציאות ממש לחזור לאין ואפס כמקודם (כמאמ' הושיט23 אצבעו הקטנ"ה ביניהם ושרפם כו') שעיקר ירידתה לבי"ע בכדי לברר הניצוצין דתה"ו שנפלו לבי"ע כנ"ל. ולכאורה יפלא פליאה דעת אל כל המעיין בספרי הקבלה בכ'24 אריז"ל בע"ח ופרע"ח שנת' הכל שעיקר המברר כל הברורין הוא המ"ד דש' מ"ה דאצי' דייקא כי בחכמ"ה אתברירו כנ"ל ונת"ל שמל' דאצי' שהיא בחי' ב"ן דאצי' נשפלת בבי"ע לברר ברורין וכנ"ל.

אך באמת אין זה סתירה כלל שבודאי עיקר המברר הוא שם מ"ה דאצי' שמברר המ"ן דב"ן דאצי' כנ"ל אך לצורך התהוות המ"ן דב"ן מהניצוצין דתהו שנפלו לבי"ע מוכרחים להתברר ע"י מל' דאצי' המשפילי בבי"ע ולא בכח עצמה דלית לה מגרמה כלום בלתי מה שמקבלת משמשא הוא ש' מ"ה דאצי' המאיר הארתו בהיר"ח לתת בה כח המברר לברר הניצוצין המובלעים בבי"ע שיהיו נבלעים בה להיות נעשה בה מהן בחי' העלא' מ"ן וא"ח למעלה <צד>

ואז ישרה עליהם המ"ד דמ"ה אז דוקא יהי' הגמר של הברור שלהם כי זה שנתבררו ע"י מל' דאצי' להיות נעשה מהם בחי' העלא' מ"ן אין זה תכלית שלימו' הבירור עד שישרה המ"ד עליהם דוקא וכנ"ל וד"ל.

וביאור הענין באר היטב ההפרש בין ב' בחי' הברורין אלו דמל' דאצי' המשפילי בבי"ע לברר בכח הארת ש' מ"ה שבה שנעשה מהן בחי' העלאו' מ"ן ובין הבירור דמ"ד דמ"ה השורה על המ"ן הזה דב"ן שאז תכלית שלימות הברור כנ"ל.

יובן בפשיטות מבחי' ומדרגת משה רע"ה ובחי' ומדרגת אליהו הנביא ז"ל להבין ההפרש וההבדל שביניהם דהנה הגם שמעלת ומדרגת מרע"ה עולה על כולם אשר לא25 קם כמוהו עוד נביא בישראל אשר ידעו ה' פנים אל פני"ם כו' שהי' בחי'

הערות

  1. 22. מיעוט הירח שא"ל הקב"ה : חולין ס, ב. ראה ביאוה"ז אחרי עז, ב ואילך. מאמרי אדה"ז על מאמרז"ל ע' רכא. סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תקצד ואילך.
  2. 23. הושיט אצבעו הקטנה : סנהדרין לח, ב.
  3. 24. בכ' אריז"ל בע"ח ופרע"ח שנת' : ראה פע"ח (שער התפלה) ש"א פ"ז. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תקמג ואילך. וש"נ.
  4. 25. לא קם כמוהו עוד נביא בישראל : ראה ברכה לד, י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.