קצ

מגרמה כלום זולתי מה שמקבלת מן השמש הוא בחי' ז"א דאצי'. והענין בהיות ידוע שיש כמה שמות וכינויים למלכות דאצי' כמ"ש בפרד"ס <צא>

בשער המציאו' שלפעמים נק' בחי' עפר כמ"ש ומעפר³ אשר בקרקע המשכן וגו' (וכמשנת"ל⁴ בדרוש דעפר ואב"ק ע"ש) ולפעמי'⁵ בחי' אבן כמ"ש אבן⁶ מאסו הבונים וגו' וכן בצומח נק' אתרוג⁷ בחי' מלכות ובמדבר נק' הדבור בחי' מלכות וכיוצא בזה כל הכנויים דמלכות דאצי' מרמזים על מציאותה ומהותה ואיכותה שנקראת בחי' עלמא דאתגליי' ולכך נק' בשם דבור ולזאת כל המספרי' דשמו' דאצי' הוא במל' דאצי' עד שהיא בחי' תחתונה ולכך כל המספרי' בה וד"ל מצד שטבע מדת מלכות לגלות הנעלם בבחי' גילוי שיתראה ויתגלה בבחי' יש ודבר מה מצד היותה בחי' ומדרגה תחתונה שבאצי' לכך נק' בכנויים דאבן ועפר שהם ממדרגה התחתונה שבד' יסודו' ארמ"ע⁸ שהם כנגד ד' עולמות אבי"ע (שאף באצי' ימצא ד' בחי' אבי"ע ודצח"ם).

וביאור הענין דהנה כתיב אלה⁹ המלכים אשר מלכו בארץ אדום וגו' וימלך בלע וגו' וימת וגו' וימלוך כו' וימת כו' כנודע שזהו ענין השבירה¹⁰ והמיתה דז' מלכים קדמאין דתה"ו שעיקר השבירה של הכלי' דתה"ו הי' במדת מלכות דוקא שכיון שנתגלו בבחי' גילוי מדת המלכות אזי נתראו בבחי' יש ודבר מה ולכך נשברו פי' כי בתה"ו הי' הספי' זתח"ז בבחי' פרוד ולא הי' מחוברי' ונכללי' זב"ז כאחד כמו עתה בעולם התיקון והיינו מצד שלא הי' מתגלה בחי' תוספת אור א"ס ב"ה בתוך הכלים הקטנים דתהו שלא יכלו לסבול רוב אורו מצד קטנו' הכלים ומאחר שהי' בהם מיעוט גילוי אור א"ס ב"ה לכך לא הי' נמצא בהן בחי' מציאו' הביטול כ"כ עד שיוכללו ויתחברו כאחד ממש כ"א כאו"א נעשה יש נפרד בפ"ע כמו בחי' החסד דתה"ו נתראה ונתגלה בבחי' יש ודבר מה בפ"ע בבחי' מלכות שבחסד שהוא הגורם סבת הגילוי שתתראה בבחי' יש ודבר מה בפ"ע שזהו המלך הראשון כמ"ש וימלוך¹¹ בלע וגו' ומאחר שנתראה ונתגלה ספי' החסד דתה"ו בבחי' יש ודבר מה של המלוכה שהוא גרם העיקרי של הגילוי לכך וימת בבחי' מיתה ושבירה, וכן הגבורה שתחתיה שהיא נתגלה בבחי' מל' שבגבורה להיות נתראה למהות ודבר בפ"ע שלכך אין לה חבור והתכללות בספירת החסד מצד היותה מתפשט' בבחי' גילוי המל' שבה