קפז

בבחי' ענין הניצוח מלחמה הנ"ל לברר רפ"ח כו' מהיכלות הקליפות כנ"ל, ואז הוא בתכלית החשך כדי שאח"כ יהי' מוסיף אורה ע"י הניצוח כנ"ל, וע"כ כשמקבלת השפע אז מבחי' מ"ד דהיינו אור השמש דהנה עד"מ הלבנה שלמטה מפני שבקירובה מאד לשמש בסוף החדש הוא הסיבה שנחסר אורה ותחשך וכל מה שהיא מתרחקת מעט מעט מן אור השמש יותר תאיר אור כי לא תוכל לקבל האור מן השמש כ"א מרחוק ולא מקרוב כידוע. והנמשל מזה גם למעלה דבחי' מל' דאצי' בהיותה מתקרבת מאד בסוף החדש אזי תחשך אורה ותרד אז ללחום ולנצח כי ע"י פגימת אורה יוכלו החיצונים להתדבק בה כנ"ל ע"כ כשמקבלת אז שפע נשמות עליונות ממ"ד דז"א גם הן הן שבאים ונמשכים למטה באותו בחי' הפגם שנפגמה המל' אז בהעדר אור השמש ממנה ונהפוך הוא שנדבקו בה אורות זרים. והנה מבואר למעלה שאין אחיזתם בה אז רק בבחי' הלבושי' בלבד ולא בבחי' הפנימי' כו' ע"כ אמר כאן וכד סיהרא אתפגים בההוא סט' דחויא בישא דהיינו מה שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא שאינו אלא בבחי' לבושי' כנ"ל כדין כל אינון נשמתין דנפקין בפגימו אע"ג דכולהו דכיין הואיל ונפקין בפגימו כו'. פי' מצד בחי' הפנימי' שלהם הם דכיין וקדישין מפני שאין לחיצוני' אחיזה ויניקה בפנימי' כלל וכמש"ל אבל מ"מ מפני אחיזתם ויניקתם בחיצוני' הלבושי' דמל' אף גם הנשמות שמקבלת המל' אז נפגמו גם הם בבחי' חיצוני' שלהם באותה השעה כו'. וז"ש עוד בכל אתר דמטו אינון נשמתין אתברו ואתפגימו באינון צערין וכאבין כו'. פי' בכל אתר דמטו היינו רק בבחי' מקום והיכל שנק' אתר וידוע שבחי' היכלות העולמות הן בחי' החיצוני' של העולמו' ולא מבחי' הפנימי' כלל. וע"כ אמר בכל אתר דמטו כלומר כשיורדין להתלבש למטה בעולמות החיצוני' באיזה לבוש גופני או באיזה היכל מן ההיכלות החיצוני' דבי"ע שם הם שנפגמו דהיינו בלבושיהם בלבד. ופי' דמטו שיורדין ונמשכי' בהתלבשות למטה ויש בזה כמה רבבות מדרגות זה למטה מזה מהיכל להיכל עד היותר אחרון הוא לבוש גופני בעוה"ז השפל דאפגים הגוף בצער וכאב היסורי' גשמיי', אבל הנשמה מצד בחי' פנימיותה היא אינה נפגמת כלל באותם היסורים מטעם הנ"ל דלא הי' עיקר סיבת הפגם בתחלה גם במל' שרש כל הנשמות אלא רק בבחי' חיצוני' בשביל טעם הניצוח כנ"ל והיינו שמסיים שריין כגוונא דלעילא גופא אתפגים ונשמתא לגו כו'. פי' כמו בחי' מל' דאצי' שנפגמו הלבושים שלה בלבד ולא נפגם בחי' הפנימי' כלל כנ"ל והיינו כגוונא דלעילא.

ומש"ע ⁷⁹ ובג"כ אינון דבעון לאתחדתא בחדתותי דסיהרא וכמ"ש והי' מדי חדש כו' יבא כל בשר ודאי ואינון בשותפתא חדא בסיהרא עד הה"ד למען אחי כו' רצונו בזה המאמר על לעתיד דוקא ולא עכשיו שהרי עכשיו אין אור ללבנה כ"א מה שמקבלת מאור השמש ובהכרח הוא שיהי' לה השינוי הזה בפגימה ומילוי בכל חדש מטעם הנ"ל והפגימה עכ"פ בבחי' הלבושים וא"כ איך יאמר עכשיו יבא כל בשר שר"ל גם בחי' החיצוני' דלבושי' שנפגמו גם הם יבאו להיות בבחי' הפנימי' לפני ה', אלא הכוונה בזה המאמר הוא על העתיד דוקא דכתי' אז והי'⁸⁰ אור הלבנה