קעב

שיגיע לכלי' דקדושה פנימיות השפע ואת עשו שנאתי שאינו מקבל רק מתמצית דקדושה מאחורי' בלבד כנ"ל אבל בזמן הגלות נאמר קולה⁴² כנחש ילך וכמ"ש ע"ז דזנבא⁴³ שליט לעילא ורישי' שכיבית לעפרא כו' ע"ש פי' זנבא שליט לעיל"א ממש כמ"ש אם⁴⁴ תגביה כנשר וגו' שמגביהים החצוני' א"ע לקבל חיות מעצמו' אור א"ס המרומם לבדו אשר קמי' כחשיכה כאורה כנ"ל וזהו שליט לעיל"א בהגבהה והתנשאו' ממש וכ"ז מצד העדר ההעלא' מ"ן שלמטה.

ולכך היה המלחמה בב' פנים הא' הוא למעלה בבחי' אתערותא דלעילא בין יעק"ב הוא ז"א דאצי' ובין שרו של אדום הוא הס"מ הדכר דקליפה בחי' ז"א דקליפה שלא יגביה א"ע כנשר לקבל מעצמו' אור א"ס ב"ה למרוד בהוי"ה הוא ז"א דאצי' כנ"ל. והשנית הוא למטה בבחי' אתערותא דלתתא בין בחי' הנוק' דז"א דקדושה הוא בחי' מלכות דעשי' שהיא סוף כל המדרגות ההשתלשלות דאבי"ע ובין הנוק' דס"מ שהיא סוף כל דרגין דסט"א, וזהו בחי' ואב"ק שנז' בזוהר הנ"ל שעפ"ר הוא בחי' מל' דקליפה כו' וכדמפ' הזוהר מה בין אבק לעפר דא אבק דאשתאר מן נורא ולא עביד איבין כו' עפר דכל איבין נפקין מיניה ואיהו כללא דלעילא ותתא ע"ש.

והענין דהנה כמו העפר הארץ הגשמיי הגם שה א הפחות שבד' יסודות ארמ"ע אעפ"כ נמצא בו מעשה יתירה יתר על כולן דהיינו מה שמצמיח כל מיני מעדנים כל הפירות הטובות וכל עשב למינו וכל מיני בושם וכל טוב הארץ כל עץ נחמד ופריו המתוק כולם יפריחו מן עפר הארץ משא"כ בג' יסודו' אר"מ שאינן מגדלים ומצמיחים כלל זולתי עפר הארץ תוצא צמחה כנ"ל, כך ממש עד"מ למעלה שמל' דאצי' היא התכלית וסוף כל דרגין דאצי' שאין למטה הימנה במדרגה דאצי' נקראת בשם עפר כמ"ש ומעפר⁴⁵ אשר בקרקע המשכן וכתיב הכל⁴⁶ הי' מן העפר וגו' והיינו שאעפ"י שהיא סוף כל דרגין דאצי' נמצא בה מעלה יתירה על הכל שהיא מקור דבי"ע ומחדש חדשים לבקרים רבו מאד המה הנבראים המחודשים מאין ליש ממש שמתחדשים בכל יום ובכל עת ובכל שעה שמקורם הוא מל' דאצי', והיינו מפני שבקדושה נאמר בס"י נעוץ⁴⁷ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן דייקא ולכך במלכות דאצי' שהיא סוף כל דרגין דאצי' נעוץ בה דוקא התחלה והראש לכל הנמצאים הוא בחי' הכת"ר דאצי' הממוצע בין המאציל לנאצלי' שהיא בחי' תחתונה שבמאציל ושרש הנאצלי' ומאחר שיש בו מבחי' התחתונה שבמאציל שאין לו סוף ותכלה כלל ומאיר הארתו במל' דאצי' לכך נמצא הכח הגדול והיכולת בה לחדש חדשים אין קץ ואין מספר בתמידו' ממש משא"כ בהשאר כו' כנודע ולכך נק' בחי' עפ"ר דעביד איבין ופירין והוא כללא דלעילא ותתא פי' שהוא סוף כל דרגין דאצי' ובו נעץ התחלה והראש לכל הנאצלי' הארת הבי"ע כנ"ל וד"ל.

<פט>