קנז

השכינה הנ"ל דרישא שכיבת לעפרא וזנבא סליק כו' והוא שהקליפה תגביה א"ע כנשר לקבל למעלה כו', וזהו כללות ענין המלחמה שהיתה למטה להשפיל למדות דיעקב בתחלה ואזי ממילא יגביה א"ע כנשר אח"כ למעלה וזהו ויאבק איש עמו וד"ל.

אך לא יכול ליעקב לנצחו ולהשפילו מטעם שיעקב הוא יו"ד עק"ב הוא בחי' הארת יסוד אבא שבוקע יסוד אימא כנ"ל ויורד עד למטה גם בסיום חג"ת כנ"ל וכל מקום שאור אבא מגיע אין שם אחיזה ויניקה כלל לחיצוני' להיותו בבחי' הביטול בבחי' עצמיו' כו' וכנ"ל והיינו הטעם שאנו מוצאים ז' היכלות דנוגה לנגד ז' היכלות דקדושה, אבל לנגד היכל ק"ק להיותו בבחי' כחב"ד כידוע אין לנגדו שום שרש למציאת שכל בקליפ' וד"ל. וכל זה מפני שבמדות זלע"ז עשה כו' אבל בחב"ד אין זלע"ז כלל וכמ"ש ימותו ולא בחכמה כנ"ל. וזהו וירא כי לא יכול לו ומ"מ ויגע בכף יריכו כו', פי' בכף יריכו הן בחי' נה"י דיעקב וידוע דבחי' נה"י הן רק בחי' התולדה של המדות הנק' חג"ת, והענין הוא בעבודת ה' שלאחר שנתפעל האדם באוי"ר בתפלה הגם שחולפת ועוברת מעיקר הארת ההתפעלות מ"מ בחי' רשימו מן אותה ההארה נשארה עדיין והוא הנק' מוחין דקטנו' או מוחין דיניקה והיינו מה שיולד מהן התולדה של המדות הנק' נו"ה דהיינו בחי' ההשפעה דלבר מגופא והוא לעשות מצוה כמו צדקה מפני שנשאר בו רשימו מן המוחין דמדות לאהוב ה' באהבה ולעשות מצותיו כו' הגם שבשעה זו אינו בבחי' אותה הארת ההתפעלות באהבה מ"מ הוא מנצח א"ע מסיבת אותו אור בחי' הרשימו דמוחין שנשארו כו', ולכך נק' בשם ענפי המדות כענף היוצא מן הבד כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. שהן בחי' הכלים שמבשלים הזרע בכליות (ושם הוא שנעשו' טפות זרע גשמיות ולא קודם שבא השפע לכליות מטעם שהכליות הן בחי' הכלי' לזה ומהם יורד עוד לבחי' הירכיי' שהן חיצוני' הכלים דנו"ה כו' וכמ"ש במ"א וד"ל) ונקראים בחי' כלי ההשפעה מפני שהמה משפיעים מעילה לעילה שחוץ מגופא כו' וד"ל. ולהיות שהארת המוחין מצומצם מאד בנה"ב ע"כ יוכל להיות בחי' הנפילה במדות רעות וכמארז"ל צרכי⁶⁵ עמך מרובים ודעתם קצרה, פי' מפני שדעתם קצרה בקטנות המוחין כנ"ל ע"כ צרכיהם מרובים לתאוה יבקש נפרד ברבוי עושר וכבוד ולכך הצטרכותם מרובה וד"ל.

ולהיות שבבחי' הירכיי' דיעקב שהן רק בחי' חיצוני' הכלים דנה"י כו' אין בהם רק בחי' רשימו בעלמא מהארת המוחין שבמדות (הגם שנבנה מזה פרצוף שלם דנוק' כו') ע"כ יכול שר של עשו ליגע בכף יריכו והיינו שיכול להיות בהם יניקות החיצונים ג"כ כנ"ל מפני ששם תכלית מיעוט האור והארת אור אבא כבר נסתיים שם ואינו מאיר כ"כ כמו בחג"ת, וזהו ויגע בכף ירך יעקב בהאבקו עמו, פי' בהאבקו עמו בחג"ת שלו לא יכול לו כי טעה השר ולא הכיר בהארת אור אבא שבחג"ת וסבור הי' שיעקב אינו אלא בחי' מרכב' לחג"ת ושם גם לו יש שרש מציאות כי את זלע"ז כו', אבל באמת אור אבא שביו"ד דיעקב שהוא מוח הזכרון ע"ז נא' לא תשכח ולא יש