ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"ו ח"אלמה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרהקמג

קמג

האימורים כידוע וכך הדוגמא מזה יובן במזבח העליון ששם יורד²¹ בחי' אש שלמעלה ג"כ ואוכל הקרבנות היינו מה שבחי' הגבורות עליונות דנוק' דז"א כו' שהוא בחי' מל' דאצי' אוכלת וכוללת בעצמה מכל מיני בהמות וחיות שנמשכו בד' חיות שבמרכבה פני שור ופני נשר כו' בכלל מפני שמתבטלים ונכללין במקור חוצבם כו' זהו הנק' אכילת מזבח העליון, ומהם הנעשה אח"כ הוא בחי' העלאת מ"נ בכלל כלפי מעלה דהיינו לגבי בחי' אדם עליון שעל הכסא הנק' ז"א כו' ואכילת אדם זהו עד"מ שיאכל אדם מאכל אחר שהוכשר ונתברר מכל סיגי כו' ומה שיתחזק שכלו ולבו מזה המאכל עד"מ זהו הנק' בחי' המשכת מ"ד דהיינו מוחין חדשים שנוספים למעלה בבחי' ז"א ע"י אכילת הקרבנות שנק' אכילת אדם ע"ד דוגמא של אכילת הכהן למטה שהוא בחי' המשכת שפע עליונים וכמ"ש במ"א באריכות ע"פ כי הוא יברך הזבח כו' וזהו שאמרו בכתבי האריז"ל דרך כלל שהקרבנות מפני נשר ופני שור כו' הן בחי' העלאת מ"נ, ועי"ז נמשכים ויורדים בחי' מ"ד מז"א שנק' אדם שעל הכסא כידוע והיינו משארז"ל על ענין רעייתי²³ פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים וכמ"ש לחמי²⁴ לאשי כו' וכמ"ש באתי לגני²⁵ כו' אכלתי יערי כו' ייני עם חלבי כו' שהוא ענין כללות הקרבנות ובפרט יש כמה פרטי מדריגות בכל קרבן לפי מה שהוא ומעלה מ"נ וממשיכים מ"ד כו' והן חטאת ועולה ושלמים מפני שמחולקים במדריגת הכפרה כו' כידוע וד"ל.

ואמנם הנה כ"ז דוקא בקרבנות הנעשי' בפנים לכפרה ע"ג המזבח כנ"ל אבל בשריפת פרה אדומה שנעשי' בחוץ ענין מעלה ומדריגה יתירה הי' בה מכל הקרבנות שנעשו בפנים כו'.

ולהבין זה הנה תחלה יש להקדים שרש ענין מעשה שריפת פרה אדומה, דהנה ענין נתינת מים²⁶ החיים לתוך אפר פרה נק' במשנה²⁷ קידוש מי חטאת כידוע,

הערות

21. יורד בחי' אש שלמעלה : ראה תו"א כב, ד. סב, ב. לקו"ת אמור לח, ד. ובכ"מ. 22)וכמ"ש במ"א. . ע"פ כי הוא יברך הזבח: ראה סה"מ תקס"ה ע' קסב ואילך.
23. רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין : שה"ש א, טו. וראה זהר ויקרא ז, ב.
24. לחמי לאשי : פינחס כח, ב.
25. באתי לגני : שה"ש ה, א.
26. מים החיים לתוך אפר פרה : ראה אוה"ת חוקת ע' תשצז: ענין פרה אדומה פי' בפנ"י על התשובה [ראה שם ע' תשעא: ”בחי' בע"ת שזהו אפר ע"ג מים", שם ע' תשעד, תשעו, ושם ע' תת: ”אפר פרה כענין העלאת האבק עד כסה"כ והוא ענין בע"ת". פי' הפנים יפות — נתבאר באוה"ת שם ע' תשעו], (וכ"מ באגה"ק סי' כח בד"ה למה נסמכה פ' פרה כו' יעו"ש), והיינו כי הזאת מי חטאת הוא ע"ד וזרקתי עליכם מים טהורים כו' וכן ע"ד ואת רוה"ט אעביר כו'. . וע"י התשובה מחזיר הניצוצות שנפלו לג"ק לקדש ממש, וכ"ה בענין טהרת הטמא ע"י עפר הפרה כמ"ש באגה"ק סי' הנ"ל. נתבאר באוה"ת חקת ע' תשפז. תשצו. תתג. סה"מ תרכ"ט ע' רסד. ענין מים חיים נתבאר בלקו"ת חוקת ס, ג. באוה"ת בראשית נג, ב. ושם בדף נד, א. בהקיצור ”ונשרף עד שנעשה אפר, וע"י המים חיים. זהו ענין שלום לרחוק שנעשה קרוב וממשיך מבחי' אחכמה והיא רחוקה ממני, לטהר מטומאת מת זמ"ל דתהו". ע"ש. באוה"ת מג"א ע' ב'שעב מבאר: ”דכדי להיות אתהפכא חשוכא לנהורא צ"ל נמשך ממקום גבוה יותר כן נתבאר בענין מים חיים דאפר פרה", ע"ש. נזכר באוה"ת ויקרא כרך א ע' שיד. נ"ך כרך א ע' תרסג. ובאוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקצד. סה"מ תרכ"ז ע' ריג.
27. במשנה קידוש מי חטאת : מס' פרה פ"ו. באוה"ת חקת ע' תשצ מבאר: שע"י שהחטאת נשרף ונהפך לטוב נמשך מים חיים". ובאוה"ת בראשית נד, א בשם המק"מ פי' מי חטאת פי' המים מתקנים חטאת שהיא ק"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.