קלט

החצוני' כנר בפני האבוקה כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו שיהי' הכהני' וחסידי ירננו להמתיק הגבורו' בשרשן בחי' גבורו' דאבא דאצי' שמהם נסתעף בחי' חסדי' דאימא שמצד ששרש הכהנים הגבה למעלה מהלוי' שממתיקי' הגבורו' דאבא (משא"כ הלוי' ממתיקי' גבורו' דאימא כנ"ל) יומשך מ"ד ממקום גבוה מאד נעלה במורד למטה מטה להתלבש ולשרות בבהמ"ק של אבנים שכל הגבוה גבוה יותר יורד למטה מטה יותר כנ"ל.

אך בחי' הרננה של כהני וחסידי אינו כאופן השיר של הלוים, שהשיר של הלוי"ם הי' אומרים שירות ותשבחות בפה למנצח⁶⁶ לבני קרח מזמור כו' (והימן⁶⁷ ואיתן וכלכל ודרדע בני מחו"ל היו המשוררי' ברוח הקודש ששרתה עליהם וגם משה רע"ה הי' משורר כנודע) אבל הרננה של הכהנים הוא בבחי' המחשבה בכונה ורעותא דלבא מצד שרשם הנעלה דכל עובדוי דכהנא בלחישא כו' והיינו כמו שמחשב ומצייר במחשבתו הקולות מהניגון והזמר כו' משא"כ כשמשורר בקו"ל והבל הלב היוצא מפה כו' כך ממש עד"מ הרננה של הכהנים הי' בדקות יותר בבחי' רעותא דלבא בלחישא שאף ששרשם מגבורו' עליונות דאבא אעפי"כ לגבי אימא דאצי' נק' בחי' חסדי' שהוא בקרירות ונח"ת בחי' קול דממה דקה משא"כ הלוים ששרשם מגבו' דאימא לארמא קלא כו' שהי' נרגש השיר שלהם בפה ולשון ובכלי זמרה ממש כו' וד"ל.

ובזה יובן בפשיטות לשון הזהר הנ"ל, מכאן אוליפנא דמאן דמזמן למלכא ישני עובדוי אי אורחא דמלכא דחדאן לי' בדיחי הדיוטי יסדר קמי' בדיחי רופינוס ופרדשכי כו' והיינו שלאחר זמן כשהוקם הביהמ"ק ושרתה השכינה עליו הי' הבדיחי דמלכא בחי' הלוי"ם שהי' אז מתנהג בהדרגה אך כאשר יצטרך דוד לאזמין למלכא שישרה בביהמ"ק אזי שני עובדוי להיות הבדיחי דמלכא בחי' כהני וחסידי דאינון חשיבי יתיר כו' וכנ"ל. א"ל קב"ה דוד לאו הכי, א"ל דוד מארי כד אנת בהיכלך כו' ע"ש עד אמר דוד בעבור <עט>

דוד עבדך אל תשב פני משיחך סדורא דקא סדרנא לא יתוב לאחורא א"ל קב"ה דוד חייך דאפי' במאנין דילי לא אשתמש אלא במאנין דילך כו'.

והענין דהנה ידוע שיש בחי' כלי' דאצי' המגבילי' האור והשפע של אור א"ס ב"ה שלא יתפשט יותר מדאי בבחי' אין סוף ממש כדי שיכלו להתהוות הנבראים בערך ותכלית, והיינו שאף הם בעצמן בחי' אין סוף ממש פי' שבכחן הוא להפעיל נפעלין אין קץ ולהתפשט בלי גבול ותכלית כלל רק שהם בחי' גבו"ל בפועל שלא יעפילו בחי' א"ס זולתי בגבול ותכלית לעצור הכח הגדול דא"ס שלא תתפשט בפעולתו בבחי' א"ס זולתי בבחי' גבול ותכלית, וכנודע שאף הכלי' דאצי' הם בחי' אלקות ממש דאיהו וחיוהי פי' האורו' דאצי' וגרמוהי פי' הכלי' דאצי' חד ממש דכמו שאין משיגין בחי' האורו' דאצי' הנמשכי' מאור א"ס ב"ה שכשמובן הוא שאין לו תכלה כלל כו', כך אין משיגים בחי' הכלי' דאצי' שמצמצמי' ומגבילין את השפע דאור א"ס ב"ה שלא תתפשט בבחי' הפעולה רק בבחי' גבול שאף הם מיוחדים