קלד
ומדרגו' אלו דכהנים לוים וישראלי' שהם ג' קווים דאצי' כהנים נמשכי' מקו ימין דחח"ן דאצי' שבחי' כהן גדול הוא מבחי' חכמה דאצי' וכהן סתם שהוא כהן הדיוט הוא בחי' חסד ענף החכמה דאצי' ואיש כהן שנ' במקרא הוא בחי' נצח ענף החסד שנסתעף מהחכמה כנ"ל, ולוים נמשכים מקו שמאל דבג"ה וישראלים מקו האמצעי דדעת"י כו' כנודע שע"י ג' בחי' אלו נעשה היחוד עליון והיינו שעבודת הכהן ברעותא דלבא ובכונה ובעובדא כמ"ש19 בזהר פי' שעבודת הכהן הוא במעשה הקרבנות להקריב בהמות על המזבח שעי"ז נמשך תוספת גילוי מעצמו' אור א"ס שלמעלה מאצי' לעולם האצי' ליחד הספירו' ביחוד אמתי והיינו כי שרש הבהמו' הוא מבחי' עולם התהו שהוא עולם הנקודים שלמעלה מעולם הברודים שהוא עולם האצי' רק שנפלו הניצוצין דתהו דרך שבירה לבי"ע להתלבש בנוגה דבי"ע הם כל הבהמות המותרי' ודומיהן ולכך כיון שמתבררי' ע"י מעשה הקרבנות שנעשה מהן בחי' העלאו' מ"ן לשרשם בחי' עולם התהו שלמעלה מאצי' להמשיך משם מ"ד לעולם האצי' לייחד הספירו' דתיקון דאצי', וזהו ענין הזאת הדם של הקרבנות על הפרוכת ועל המזבח כו' או ד' מתנות על ד' קרנו' המזבח כמו שנתפרש חילוקיהן במתניתין שע"י הזאת הדם של הבהמות ששרשן מתהו שלפני האצי' ימשיכו מ"ד משרשם לצורך יחוד הספי' דאצי' כנ"ל וכמ"ש בכ' אריז"ל בהזאת פנים דיוה"כ וכך היה מונה אחת ואחת אח"ת הוא כת"ר דאצי' ואחת הוא מל' דאצי' אחת ושתים כו' ע"ש שנתפרש להדיא ענין מנין הע"ס דאצי' והיחוד שלהן שנעשה ע"י הזאה זו כך הוא בכל ההזאות של המזבח ד' מתנות על ד' קרנות כו' שנרמז בזה ענין היחוד דע"ס דאצי' רק שלא נתפרש להדיא והוא ממילא מובן וד"ל. וזהו העבודה של הכהן שע"ז נאמר בזוהר בעובדא וברעותא דלבא ובכוונה הוא כי רוח20 אייתי רוח ואמשיך רוח וכדכתיב אם21 ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף וגו' דהיינו שמצטרך להתעורר באתערותא דלתתא ברעותא דלבא באהבה להיות נמשך אחריו כמים שעי"ז דוקא יעורר למעלה להמשיך מ"ד כיוצא בו כמ"ש כמים22 הפנים לפנים כו' וזהו בחי' האהבה שנמשל לכסף נדמה שהיא בקרירות ונחת והיא נמשלה למים ג"כ נדמה כמו שהמים קרים ונמשכין והולכין בקרירו' ונחת כך האהבה זו של בחי' הכהן שנמשך מקו ימין דחח"ן דאצי' שנמשך אחריו כמים ברעותא דלבא בקרירו' ונחת, ועי"ז ימשיך מ"ד כיוצא מבחי' חסדי' שלמעלה ליחד היחוד דע"ס דתיקון דאצי', וז"ש בזוהר בעובדא ובכונה ורעותא דלבא שהעיקר הוא העבודה במעשה הקרבנות ששרש הבהמות הוא מתהו שלפני האצי' ולכך יגיע ההעלא' מ"ן לשרשם הנעלה להמשיך עצמו' אור א"ס דתהו לאצי' התיקון ליחד הע"ס דאצי', רק שזאת מצטרך להיות בכונה ורעותא דלבא הוא בחי' האהבה הנמשלה למים וכסף נדמה של הכהן וכנראה בעליל ששרש23 הבהמות הוא למעלה משרש האדם כי <עה>
האדם נמשך מאד"ם העליון דתיקון דאצי' משא"כ הבהמו' ששרשן מתהו, ולכך אין24 האדם יוכל
הערות
- 19. כמ"ש בזהר : ראה זח"ג לט, א. וראה אגה"ק פי"ח. לקו"ת ואתחנן ח, ב.
- 20. רוח אייתי רוח : זח"ב קסב, ב.
- 21. אם ישים אליו לבו : איוב לד, יד.
- 22. כמים הפנים לפנים : משלי כז, יט.
- 23. ששרש הבהמה הוא למעלה : ראה ג"כ לקו"ת אמור לז, ג.
- 24. אין האדם יכול להתקיים בלעדי אכילת דצ"ח : ראה לקו"ת שם — וכמ"ש באדרא (דקל"ה סע"א וע"ב) בענין עולם התוהו ובגין דתיקונא דא דאדם לא אשתכח לא יכילו למיקם כו' ע"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.