קלא

אלכסון כו'. והים עומד עליהם מלמעלה היינו בחי' מל' דאצילות שנק' ים כידוע ונק' ג"כ בשם אבן ועפר כמ"ש עפר אשר בקרקע המשכן כו' וכמו שמבואר למעלה ע"פ זה שהוא אבן בבחי' אצילות כך יתפרש ענין אבני המקום בבחי' נפש ורוח שהן בחי' המרכבה דפני100 ארי' ופני נשר כו' שבעולם הבריאה הנושאת את כסא הכבוד כידוע שהן נבראים ממש וד"ל. וזהו שהבטיחו לו חייך אפי' במאנין דילי לא אשתמש שהן בחי' אבן. והוא רק בחי' הדומם דאצי' אלא רק במאנין דילך הן בחי' הדומם והוא בחי' האבן שבעולם הבריאה כנ"ל. ואע"פ שהן בבחי' הפירוד ממש אבל להיות שכבר המשיך דוד בשיר של הכהנים שיהא גילוי אוא"ס בבחי' מנוחה כו' וכנ"ל דהיינו עד שלא יהא מסתיר שום הסתר וכמ"ש גם חושך לא יחשיך כו' משום דקמי' כחשיכה כאורה כו' וא"כ גם בבחי' מאנין דילך אין שם בחי' פירוד כלל וכלל כנ"ל. ואדרבה הבטיח לו עוד שיניח מלהשתמש במאנין שלו וישתמש במאנין דילי' דוקא והוא מטעם הנ"ל שכל היותר גבוה יותר ישפיל א"ע וכענין אבא יסד ברתא דוקא כו'. וא"כ צריך להיות עיקר בחי' הגילוי אור בירידת המדריגה דוקא עד שגם באותו מאנין דבחי' האצי' לא ישתמש בהם כי אין שם גילוי אור א"ס כ"כ כו' וד"ל. ולפ"ז יובן מה שאנו מוצאים בבנין בהמ"ק הגם שהי' שם גילוי אוא"ס כ"כ כנ"ל ובאכילת הקרבנות ע"ג המזבח הי' יורד רק מבחי' מלאך נברא בלבד כמו בחי' ארי'101 דאכיל קורבנין שהוא מבחי' פני ארי' להימין וכמ"ש בזוהר. וכן גם בכל פרטי הקרבנות כמו בתורים ובני יונה הי' יורד מבחי' פני נשר כו' ובבהמות וכבשים הי' יורד מבחי' פני שור כו'. לפי שהבטיחו לו שלא ישתמש אלא במאנין דילי' כו' כנ"ל דהיינו בחי' פני ארי' פני שור פני נשר שלמעלה בבחי' מרכבה שתחת כסא הכבוד כנ"ל וד"ל.

<עב>

הערות

  1. 100. דפני ארי' ופני נשר : יחזקאל פי"א.
  2. 101. ארי' דאכיל קורבנין : ראה יומא כא, ב. זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. לב, ב. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.