קכט
מדריגת רוממותו כנ"ל. ולעצם גילוי כזה צריך שיהא שינו סדר בדיחי דמלכא שיהיו מן השרים החשובים יותר ומטעם הנ"ל וד"ל.
וכך הוא מבאר הנמשל: ת"ח דוד שינה בגין רופינוס כמ"ש וחסידיך ירננו לוויך מיבעי' ליה אלא השתא בגין דזמין לנייחא עביד כהני וחסידי אינון דחשיבי יתיר אע"ג דלאו אורחייהו בהאי ע"כ.
פי' השתא דוקא משום דזמין לנייחא כו' וכמ"ש בתחלת המאמר קומה ה' כו' כמאן דאמר יקום מלכא לבי נייחא דמשכני' כו' ופי' נייחא מבואר למעלה. אך עיקר הענין הוא בכלל שיהא גילוי אוא"ס בחכמה דוקא וזהו שאמר קומה ה' למנוחתיך כו' שאז ממילא נמשך בחי' הביטול בכל ההשתלשלות ולא בדרך מלחמה כלל כנ"ל. ומשום דזמין ליה לנייחא לכך בנה הבית מאבנים שהוא בחי' דומם בלבד. לפי שידוע דארמ"ע89 שהן דצח"ם יש בכל עולם ועולם וגם באצי' יש דצח"מ. ובחי' הדומם דאצי' נק' עשיה שבאצי'. ולפ"ע גם מה שבעולם הבריאה נחשב בחי' מדבר לגבי עולם האצי' אינו אלא בחי' דומם כי בחי' מל'90 שבעליון נעשה כתר לתחתון. וזהו שאמר בפ' זו ויקח91 מאבני המקום שהוא בחי' אבן שבאצי' שנק' מקום וישם מראשותיו שנעשה לו לבחי' עטרה וכתר (לבוא לבחי' התחלקות המוחין מאחורי ראשו כו') וכידוע דגם בחי' הארה אלקי' שמאיר בבריאה נק' בשם עפר בלבד. וכמ"ש מקימי92 מעפר דל כו' ונקרא עפר93 אשר בקרקע המשכן כו'. והנה ידוע דאבא94 יסד ברתא דוקא ופי' יסד הוא שהדיבור יהי' בבחי' קביעות יסוד ולא באקראי בעלמא שהוא הנק' מנוחה ג"כ והיינו דזמין ליה לנייחא כו' משום דאוא"ס שורה בחכמה ואבא יסד ברתא היינו בחי' אותיות שנק' אבנים בס"י. וכתיב ה'95 בחכמה יסד ארץ, ארץ דוקא דהיינו בחי' אותיות וכמ"ש ויקח מאבני המקום כו' וכדי שיהי' בחינת היסוד של האותיות הוא מאור אבא דוקא משא"כ גוף האותיות שרשם מבינה כנ"ל וכמ"ש במ"א. ולכך שינה ועביד כהני וחסידי אינון דחשיבי יתיר דהיינו מאור אבא מטעם שהי' צריך להמשיך מא"ס להיות בבחי' היסוד של בנין אבנים ועפר. וזהו שאמר השתא בגין דזמין לנייחא עבד כהני וכו' וד"ל.
והשיב לו הקב"ה לדוד חייך אפי' במאנין דילי לא אשתמש אלא במאנין דילך כו'. הנה פי' מאנין הם בחי' הכלים לאורות. ופי' מאנין דילי היינו בחי' הכלים דאצי' שנק' מאנין דילי. ומשום דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד בבחי' אצי' כידוע. וביאור הדברים הנה ענין ובחי' הכלי ידוע שהוא בחי' גבול וצמצום להגביל ולצמצם את האור. עד"מ בחי' הכלי באדם כמו כלי המוח לאור כח השכל שהמוח מגביל ומצמצם כח ואור השכלי עד שאינו מתפשט רק בהגבלה בכל חד וחד לפום שיעורא
הערות
- 89. ארמ"ע שהן דצח"מ : נסמן לקמן ע' קלו, קנט.
- 90. מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון : ראה ע"ח (שער כסא הכבוד) שמ"ו פ"ב. פ"ה. שעה"י קטז, ב הערה 25.
- 91. ויקח מאבני המקום : ויצא כח, יא.
- 92. מקימי מעפר דל : תהלים קיג, ז.
- 93. עפר אשר בקרקע המשכן : נשא ה, יז.
- 94. דאבא יסד ברתא : ראה זהר (רעיא מהימנא) פינחס רנו, ב. רמח, א. רנח, א.
- 95. ה' בחכמה יסד ארץ : משלי ג, יט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.