קכד

דוקא. כי הנה השיר ענינו הוא בבחי' רו"ש דוקא כמו הניגון שאין עיקר מתיקות ועריבות לנפש מהניגון אלא כשהוא כלול מב' תנועות הפכיי' בחי' רצוא ובחי' שוב והו"ע החדוה והמרירות יחד ממוזג במזג נכון. אמנם אם הוא אינו ממוזג כ"כ אלא הוא בתנועה א' של חדוה או בהיפוך אינו ערב לנפש כ"כ ומכש"כ אם אינו אלא קול א' פשוט שאין בו עריבות כלל. אך כשמזוג בקולות ותנועות דבחי' רו"ש בכמה מיני אופנים שונים מזה תבא העריבות לנפש ותוכל לבוא מן ההעלם לגילוי אורה ושמחה כנראה בחוש וד"ל.

והנמשל מובן למעלה בכיוצא בדוגמא זו שכך הי' עיקר ענין שיר הלוים על היין כדי לעורר למעלה בקולות דרו"ש שלהם בחי' עריבות ומתיקות שבזה יצא אור מבחי' ההעלם לגילוי עד שישמח אלקים וימתקו לגמרי בחי' הגבורות שלו. וכענין ועבד60 הלוי הוא כו' וזאת הי' עיקר עבודתם תחילה ברצוא והתלהבות ואח"כ בבחי' שוב. וע"י כלי השיר והוא בעובדא ורעו"ד ג"כ שניהם יחד. כמו שמבואר למעלה בכהנים. וזהו שהיו צריכים הלוים ללמוד פרקי סדרי ניגוני השיר ע"פ רוח הקודש שניתן לראשי אבות הלוים כבר כמו הימן וד' בניו כמבואר בדברי הימים כדי שידעו לכוון בשיר על פי רוח הקודש איך למתק הגבורות בכמה מיני אופנים שונים באופני מזגי הקולות בכדי שיהי' בו עריבות כו' וד"ל. וזהו הטעם שנק' הלוים בדיחי דמלכא משום שמביאים למעלה מן בחי' ההעלם של עצמות לידי גילוי ועד"מ הבדחן שמביא את המלך לידי גילוי וחדוה כו'. וע"כ שורש יסודם הוא בבחי' קו השמאל בג"ה כי בחי' רצוא הוא מבחי' בינה וזהו בינה גבורה. אמנם עבודתם העיקרית הוא להמשיך תוס' הגילוי מן ההעלם בקו זה השמאל. והו"ע המתקת הגבורות בכלל וע"ד שמבואר עבודת הכהנים בקו הימין כנ"ל וד"ל.

ד. ובכ"ז יובן כללות ענין המאמר הנ"ל במה ששינה דוד בדיחי דמלכא שהמה הלוים לכהנים וכמ"ש וחסידיך ירננו כו' בשעה שאמר דוד קומה ה' למנוחתיך כו' והשתא דוקא משום דזמין לי' לנייחא כו' כנ"ל. דהנה ענין המנוחה מבואר למעלה להיות שבבהמ"ק לא הי' ענין מלחמה כלל אלא מפני הגילוי אור ממילא נתבטלו כו' והנה במשכן היה יתרון מעלה מצד אחר שהרי גופו של משכן הי' עשוי מיריעות תכלת וארגמן כו' והמקדש הי' בנוי מאבנים ועפר. ויש הפרש מדריגות הרבה בין בחי' דומם כאבנים לבחי' צומח כיריעות תכלת כו' כידוע. ומלבד זאת הנה ענין היריעות היו בדוגמא עליונה דוקא בכל מיני גוונין הראוים להיות דוקא והיינו כדוגמא של מעלה בגוונין העליונים דבחי' מדות העליונות דאצי'. שהוא תכלת וארגמן שש משזר כו' וכמבואר ענינם בזוהר. משא"כ במקדש לא הי' כל אלה והכל הוא מטעם הנ"ל דבמדבר הי' צריך למלחמה הי' צריך להמשכות עליונות ע"י גוונין כדוגמא עליונה כו' משא"כ במקדש שא"צ למלחמה כלל א"צ לכל אלה כו'.

הערות

  1. 60. ועבד הלוי : קרח יח, כג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.