קיז
בזיון שילך לשם מאיזה טעם שיהיה. אך מפני נצחון שלו לכבוש את מדינת שונאו כו'. והב' מה שהולך במדינת שונאו לכבוש בהילוכו זה שהוא כענין מלחמה ממש כי בהיותו צריך לכבוש המקום של השונא בהכרח שילך עם ריבוי חיילות ועם עושר גדול מכל כלי חמדה ולהראות דווקא כבוד גדלו במסעותיו כו'. וכך הנמשל יובן למעלה שהי' הילוך בנ"י במדבר כענין ניצוח מלחמה. כי בהגלות נגלות שם את יקר תפארת גדולת ה' ע"י המסעות ושכינה עמהם בארון ומשה ואהרן כו' ממילא נתהפך חשוכא לנהורא. וכמ"ש קול11 ה' יחיל מדבר כו', ואמנם הי' זה כענין מלחמה וכמ"ש ה'12 איש מלחמה כו' וד"ל. וזהו שאמר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה כו' מפני ב' דברים הנ"ל הא' מה שעוקר דירתו ממקום ממלכתו כו'. והב' מה שעוסק במלחמת ניצוח כו'. אבל בבהמ"ק שבנה שלמה הוא הנק' מנוחה מב' דברים הנ"ל דהיינו מה שהמלך דר בהיכלו וגם אינו עוסק במלחמה כלל כו'. אך הנה דבר זה צריך ביאור עדיין דהלא מציאות הרע גם בימי בנין בהמ"ק הי' עדיין כי לא הי' בחי' שלימות עדיין מכל וכל אלא עד ימות המשיח דכתיב ואת13 רוח הטומאה אעביר כו' וא"כ גם בהיות הבנין דבית המקדש הי' צריך למלחמה ולמה נק' בשם מנוחה כו'.
אך הענין הוא משום דכל עיקר ענין השראת השכינה בהיכל ק"ק שבבהמ"ק היינו שהי' בחי' גילי אור א"ס למטה בהיכל ק"ק דעשי' כמו שאוא"ס מאיר בעולם האצי' בהשוואה אחת כו'. ובזה הדבר הוא יתרון מעלת השראת השכינה בהיכל ק"ק שבבהמ"ק יותר מבמשכן שילה ונוב כו'. כי לא היה שם ענין ההשראה בדרך כזה. ויובן ההפרש ביניהם עד"מ ודוגמא למטה דהנה כאשר ידליקו אור אבוקה גדול להיות כי שלהבת המדורה והאבוקה מתפשטת בהתפשטות גדולה מאד אזי כאשר יש בסמוך לה אורות ניצוצי' קטני' המה נמשכי' ממילא ונדעכים ממקומם ונכללים באור שלהבת האבוקה הגדולה ומתקבצים כולם ונכללים בה. וזהו"ע ביטול נר בפני האבוקה כידוע. והנמשל מזה יובן למשכיל למעלה כי בהיות גילוי אור א"ס כמו שהוא באצי' מתפשטת ההארה בתכלית גם בעולמות הנפרדים עד העשי'. היינו בהתגברות אור האבוקה ואז ממילא כל מה שיש בהשתלשלות בחי' אורות וניצוצות קטנים עד"מ מתבטלים כולם ונכללים בעצמות גילוי אור האלקי כו' וע"כ ממילא נתבטל גם החושך ונתהפך לאור כו'. וכמ"ש כהמס14 דונג מפני אש כו'. וזה הדרך אינו ענין מלחמה כלל כי הרי מתבטלים גם כל החיצונים ממילא. מפני עוצם הגילוי שנכללים כולם במקור האמיתי כו'. וע"ד זה הי' ענין השראת השכינה בהיכל ק"ק שבבהמ"ק שהי' שם גילוי אור א"ס כמו שהוא למעלה באצי' וע"כ נק' מנוחה. והענין הוא דהארון כשהיה במשכן בשילה ונוב וגבעון לא היה שם בדרך מנוחה כזו לפי שלא הי' שם גילוי אוא"ס כמו שהוא במקומו העצמי. אלא היה הולך ומתהלך בדרך עד"מ והוא ע"ד המלך שהולך למרחקים לכבוש שונאו כנ"ל שבזאת הכניעם. אבל כשדוד ע"ה הביא הארון מנוב וגבעון שהי' שם בדרך הגלות בענין ניצוח מלחמה למרחוק כו'. וקבעו בירושלים שהוא במקומו העצמי דהיינו עיקר מקום ממלכתו של
הערות
- 11. קול ה' יחיל מדבר : תהלים כט, ח.
- 12. ה' איש מלחמה : בשלח טו, ג.
- 13. ואת רוח הטומאה אעביר : זכרי' יג, ב.
- 14. כהמס דונג מפני אש : תהלים סח, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.