קיג

להבדיל בין הקדש לק"ק אבל אין יורד השפע להתלבש במסך דעשי' המבדיל בין קודש לחול (וכנודע שזהו החילוק⁵⁰ בין א"י לחוץ לארץ שבא"י מתגלה השפע דאצי' בבריאה פי' ע"י ההתלבשות בכס"א דבריאה כמ"ש ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו וי"ע נכללים בו שהשפע עוברים בהן דרך מעביר בעלמא משא"כ בחו"ל שמתלבשת ביצירה אך לא בעשי' שזהו הכל בקדושה ממש אבל הפרסא שבין עשי' לנוג"ה אתפריעת כו') ולכך אסורים בכל מלאכה מל"ט מלאכות דחול מפני שאין צריך האדם לקבל חיות מדבר אחר זר ונפרד זולתי ישב במנוחה והשקט ויתגלה עליו השפע עליונה דאצי' שאף המאכל' דשבת מוכרחים להיות מוכנים מע"ש.

וזהו ענין התגלות השפע דאצי' בבריאה שהאדם הוא היש הנפרד הנברא ומחודש שמקבל חיות מאלקות שיושב במנוחה וינפש מכל מלאכה שלא יקבל חיות משום דבר נברא זולתי מעצמו' אלקות דאצי' והוא בתכלית הביטול כאלו עומד לפני המלך שלא יוכל להרים ידו בשום דבר בעולם זולתי בתורה כנ"ל מצד שנקרע המסך דנוג"ה דעשי' המבדיל בין קד"ש לחול שלא יוסתר אורו ית' כנ"ל אך כ"ז נעשה ע"י עבודת האדם בו' יומין דחול במלאכת הברורין לאהפכא מחשוכא לנהורא לברר בירורי נוג"ה דעשי' שאחורי הפרגוד המבדיל בין קדש לחול שזהו כונת מארז"ל מי⁵¹ שטרח בע"ש יאכל בשבת פי' שטרח בע"ש בכל ששת ימי המעשה במלאכת הברורי נוג"ה לאהפכא מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא הוא יאכ"ל בשבת אח"כ מירידת השפע עליונה דאצי' המתגלה בבריאה שלא ע"י הסתרת המסך דעשי' המבדיל בין קדש לחו"ל כנ"ל. ולזאת מבדילין על הכוס במוצאי שבת ברוך אתה הוי' כו' המבדיל בין קד"ש לחול שמצטרכים להמשיך הבדלת הפרסא דעשי' מחדש להבדיל בין קודש הם ע"ס דקדושה דעשי' ובין החו"ל הם ע"ס דנוג"ה דעשי' שהמבדי"ל הוא נמשך מבחי' לבוש החשמ"ל דעשי' שלמעלה משניהם ששרשו מחיצוני' אימא כנ"ל ולכך או' ברוך הוא המשכה ממקורו בחי' חיצוני' אימא להיות מבדי"ל בין קדש לחו"ל כנ"ל וד"ל.

וזהו ענין הערלה החופה על הברית קדישא שהוא בחי' כתנות עו"ר לבוש החשמ"ל דעשי' המבדיל בין הקדש ובין החו"ל כנ"ל שזהו התשובה לההיא מטרוניתא כהאי תורמסא דצריכת מיתוק כו' פי' כי הערלה המכסה על הברית הוא בחי' הפרסא המבדיל בין קדש ע"ס דקדושה דעשי' לנוגה דעשי' שלכך נברא האדם בצלם ודמות העליון בערל"ה בכדי שיוכל להתהוות עולם העשיה בהסתרת אלקות שיתראה בבחי' י"ש ודבר בפ"ע. אך אין זה השלימות עד שיתק"ן מלאכת הברורי' דנוג"ה לאהפכא מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא וזהו המשל של המילה לתורמסא דצריכא מיתו"ק שהוא בחי' ההתהפכו' ממריר"ו למיתקא כך ע"י המיל"ה שמעביר הערל"ה הוא הפרס"א המבדיל בין הקדש ובין החו"ל מברר בירורי נוג"ה לאהפכא מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא שיוכלל בקדושה ואלקות ממש כנ"ל.