צה

ותוספת ביאור הדברים הנ"ל

בעזרה"י, ליל מש"ק הנ"ל

[zman_begin]ליל מוצאי ש"ק הנ"ל[zman_end]

ולתוספת ¹ ביאור באר היטב הדברים הנ"ל, הנה עשר תיקונין הם עצמו' הכלי' דע"ס דאצי' שנקראי' בשם תיקונין מצד שהם הכלים המחוברים ומיוחדים בהאורות של המאציל ב"ה דאיהו וגרמוהי חד ואינם בחי' לבושי' נפרדי' כהלבושי' דמד"מ שהמה מכסי' ומסתירים עליהם מצד שהמה לבושים נפרדים ממש ואינם מחוברים אל העצם כלל כמשנ"ת בארוכה (בש"ק² פ' וירא ע"ש) ומבשרי אחזה שהשכל והמדות אף שאינן מהות העצמות של הנפש אעפ"כ הם מחוברים ומיוחדים בעצמות הנפש בתכלית היחוד שלא ישתנו ולא יתחלפו לעולם דהיינו כמו טבעי' מדת אהבה שאוהב לאיזה דבר בטבעו אזי לא ישתנה ולא יתחלף לעולם המדה זו להתחלף למהו' אחר לשנוא מאחר שאהוב לו בטבעו (וכמו שאהוב לו החיים ושנאוי לו המות כנודע) משא"כ הלבושי' דמדו"מ שהם מתחלפים כדכתיב כלבוש³ תחליפ' כו' והיינו שיכול להחליף כמה וכמה מחשבות שונות אין קץ והגם שהמדות מתלבשי' בהמחשבה שמחשב ומהרהר הדבר הנחמד לו אין זה עצמות שלו כעצמו' המדה שלא תשתנה ולא ימירנה כנ"ל כי הרי יכול להחליף צרופי אותיו' המחשבה ההם לחשוב היפך רצונו ותאותו כמו כשאוהב הממון יכול לחשוב במחשבתו היפך האהבה לזרוק אותם בים וכדומה (ודבר זה תלוי במורכב ופשוט שהמדו' הם עצם פשוט מיוחדי' עם הנפש משא"כ המחשבה שמורכבת מאותיו' רבים לכך אף שמתיחדי' אין זה יחוד אמתי פשוט כ"א מורכב לכך יכול להחליף ההרכבה והאריגה שלהן ולכך היא נפרדת וכמשל העיסה הנבללת מכמה חלקים קטנים ביחד שאינה דומה לעצמו' גוש פשוט כ"א היא מורכבת כמ"ש במ"א בארוכה ע"ש) ולזאת מחדו"מ הם לבושי' נפרדים שהאדם מתלבש בהן והם מלבישים אותו והם כלבוש תחליפם כו' כנ"ל משא"כ עשר תיקונין שהם ע"ס שבנפש שהם מחוברים ומיוחדים עמה בתכלית היחוד וכמ"כ ממש למעלה בכלים דאצי' דאיהו וגרמוהי חד משא"כ בי"ע כו' כמשנת"ל בארוכה.

והנה לא זו בלבד שהאותיו' של המו"ד ופעולת המעשה המה נפרדי' אלא אפי' הכחו' שלהן הם לבושי' נפרדים דהיינו כח המחשבה וכח הדבור וכח המעשה כו'.

<נד>

ביאור ענין כח, הנה חכמי המקובלים קראו וכינו לכל מהות כח בשם או"ר שהכל א' ומבשרי אחזה כמו כאשר יזרוק האדם בחמת כחו אבן הרחק כמטחוי קשת שהכח היוצא מהיד וישא האבן בריחוק מקום נק' בשם או"ר שאור וכח שיצא מן היד הוא נושאו את האבן בריחוק מקום ומנשאו שלא יפול לארץ כו' (שאין האור בקע דרך עור היד לישא האבן מצד שהוא כח רוחניי שאין לו שייכו' הסתרת העור כו') וכן כח הדבור הוא בחי' אור וכח המתפשט מהנפש וכן הכח של המחשבה שכ"ז