צא

סוף ב"ה יהי אור ויהי אור רק שעבר השפע דרך הכלי אבל אין הכלי מסתרת כלל שהיא ספיר"ה כמראה אבן ספי"ר כנ"ל ועד"ז כל הע"ס דאצי' דקרינן לון עשר ספירי"ן מצד הבהירות והזוהרות שלהן שאין מסתירים על האורו' זולתי הם כלים ותיקונין שלו שעל ידן נפעל פעולות האורות של המאציל והם מחברים אותו עם הנפעלים שהם תכשיטי"ן דילי' ותיקונין שנתקנו לצורך פעולתו ית' כמשנת"ל6 בארוכה ע"ש.

משא"כ הלבושים דמדו"מ דאצי' שהמה מלבישים האורות המלובשין בתוכן בהעלם והסתר מצד שהמה לבושי' הנפרדים כמשנת"ל, והיינו שדרך כלל נחלקים העשר תיקוני' עלאין לשני חלקים גדולי' והמה שכל ומדות, שכל כולל ג' מוחין חב"ד, ומדות חג"ת ונה"י הם בחי' תחתונה שבהם שמתלבשי' בהלבושי' דמדו"מ כנראה בנפש האדם שעצמו' המדו' א"א להתגלות אפי' במחשבה כלל זולתי חיצוניותן בלבד הוא בחי' נה"י שבהם השפעו' המדו' הם מתלבשי' בהמחשבה לחשוב הדבר ההוא המתאוה לו כו' וכן הדו"מ כי שבשעת שנתלבשה חיצוניות המדה בהמחשבה אזי מוסתרת בתוך אותיות המחשבה ואותיו' המחשבה מלבישי' אותה ומסתירים עליה ממש ומכ"ש הדבור ומעשה כנראה בעליל משא"כ המדות כשהשכל מאיר בהן אינם מכסים ומסתירים עליהם כ"א ניכר ונרגש פעולתו בהן כמו כשעובר השפע של השכל דרך המדות אל הדבור לדבר איזה מושכל לזולתו שאין המדות מסתירי' אותו כלל כ"א מזהיר ומבריק דרך הכלי' של המדות <נ>

אל הדבור בלי שום דבר חוצץ כלל ואין משתנה ע"י עברו בהם כלל זולתי עיקר השינוי נעשה לאחר התלבשותו באותיו' הדבור שניכר השינוי לזולתו דלא קאים אינש אדעתא דרבי' כו' כנודע. וז"ש אליהו ז"ל על ע"ס דאצי' אנת אפיקת עשר תיקונין וקרינן לן עשר ספירין כנ"ל משא"כ הלבושי' דמדו"מ שמתלבשי' בבי"ע כדכתיב כבוד"י בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שמכונה אותם בשם לבושי"ן ולא בשם תיקוני"ן כמ"ש להלן לבושין תקינת להון דמינייהו פרחין נשמתא לב"נ כו' וכנ"ל.

והנה נז' בס"י7 עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר כו' שכך עלה ברצונו הפשוט להיות נאצלי' רק עשר ספי' לא פחות ולא יותר שזהו צמצום גדול ועצום מאד, כי באמת המאציל ית' הוא כל יכול וכשמו כן הוא אין לו סוף ותכלה כלל לזאת הי' באפשרי להאציל רבוא רבבות ספי' שונות אין קץ כלל, אך כך עלה ברצונו הפשוט שייאצלו רק עשר ספי' ולא י"א כו' כנ"ל. והנה באמת למעלה מע"ס הנאצלי' בעצמו' אור אין סוף הפשוט ימצא עדיין ג"כ בחי' הכח לפעול רבבות ספי' אין קץ כלל רק הוא בכח הנעלם ולא בפועל ממש כי הוא פשוט בתכלית הפשיטות מושלל מגדר וסוג הספי' דאצי' שהם מהו' דבר מה מחולקי' זמ"ז מהות החכמה שהוא מהו' בפ"ע ומהו' בינה שהוא מהו' בפ"ע ואחר שהם בגדר מספר שהם עשר במנין ומספר

הערות

  1. 6. כמשנת"ל בארוכה : ראה לעיל ד"ה פתח ואמר אנת הוא חד.
  2. 7. בס"י עשר ולא תשע עשר : פ"א מ"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.