פב

ועד"ז יובן בכללות ג"כ שיש בחי' כח היולי כללי בנפש האדם שמכח הזה יתפשטו כמה מיני מציאו' כמו כח החכ' או כח הרצון וכח המדות וכיוצא ואותו הכח כוללם יחד בא' מב' פנים הנ"ל או שיוכל להמשך מאיתו ריבוא רבבו' אופני מציאות כחות כאלו או שגם אחרי התפשטותם כשחוזרים אליו הרי כאלו לא היו עדיין במציאות כי באמת הרי אין כאן אלא כח א' פשוט שימצא מאתו הרבה מציאות כחות והוא עצמו אינו בגדר שום מציאות כח נגלה עדיין כו' וד"ל. והנמשל מכ"ז יובן למשכיל למעלה די"ס הנאצלים מעצמות אור הפשוט של המאציל הרי עצמו' הארת המאציל הוא אור א' פשוט בתכלית בדוגמת כח היולי הנ"ל שיוכל להמשך ולהאציל עד אין קץ ושיעור כמו מאה ריבוא פעמים י"ס או להאציל ספי' שאינם במציאו' י"ס הללו דהיינו מציאות ספירות אחרות שאינם לא כתר ולא חכ' כו' וגם אחרי שהאציל י"ס נק' י"ס בלי מ"ה[ednref_22_*] כי כלולים הכל בבחי' עצמות אור הפשוט והרי הוא אינו נק' בשם מציאות דבר מה עדיין כלל וכלל אלא רק מה שיש בכחו להאציל עדיין וא"כ גם אחרי שהאציל כאלו אינם במציאו' אצי' לגביו מה"ט וד"ל וזהו פי' כד תסתכל לא תשכח אלא בוצינא חד כו' פי' מפני שלא נמצא עדיין במציאו' דבר ולא יש דבר שיתפס בו כלל אלא רק כמו בחי' כח היולי דאתפשט לכל סטר וגם אחרי התפשטותו אינו אלא בוצינא חד דהיינו אור א' פשוט בתכלי' הפשיטו' כנ"ל וד"ל. ועתה יובן הטעם שלא הזכיר במא' אליהו ענין האורות כמו שהן פשוטי' מבלתי התלבשו' בכלים כי מצד הארתן העצמי מאור המאציל הפשוט הנה הן נק' י"ס בלי מ"ה כנ"ל מפני שאור המאצילן פשוט הוא וא"כ אין מיוחד אור א' מחבירו לומר עליו כי הוא זה מציאות מיוחד כמו מציאת חכ' ולא בינה שבהיותם כלולים יחד בבחי' כח היולי כו' הרי יכול להיות מציאת בינה במקום שהי' ראוי להיות מציאת כתר כי מאחר שיכול להוציא מן הכח כל מה שירצה באופני' שונים כנ"ל אלא עיקר הבדל האורות די"ס להיות ניכרין במציאותן ומהותן לומר על מציאות חכ' מיוחד במהות חכ' לבד וכיוצא אינו אלא כשמתלבשין בכלים דוקא כתר קרקפתא חכ' במוחא כו' וכיוצא ע"כ הזכירם בכלים דוקא וד"ל.

ואחכ"ז יובן ענין טעם ההפרש בין בחי' הפרסא מאצי' לבריאה ובין בחי' צמצום פנוי כו' כי מאצי' לבריאה אין שם התחדשות גמור כ"כ רק ענין אור הנברא מאין ליש הוא נעשה מסיבת הירידה של אור דאצי' אבל גופו ומהותו של הנברא כבר הי' בתחלה בבחי' אצי' רק שירד האור ונתגשם במסך כו'[ednref_23_*] אבל מן