עט
על אחת כמה וכמה בכפלי כפליי' לאין שיעור עוצם הפלאת רוממות מעלת אור החכ' כמו שהיא בי"ס דעשי' עצמו כו' וד"ל. באמת הרי אין ערוך כלל ליתן דמיון לחכ' שלנו עם בחי' חכ' שבי"ס דעשי' לא מיני' ולא מקצתי' אפי' בדוגמא דדוגמא עפ"י אופן ירידת מדריגות הנ"ל אלא רק יובן קצת דוגמא כזאת ממה שאנו רואים עד"ז גם כאן בעוה"ז השפל דילוג מדריגות כיוצא בזה, דהנה כמו תפוח הצומח מן האילן הנה כח הצומח מצמיחו והמזל העליון מכה ומגדלו כידוע והנה בתפוח יש הרבה מדריגות במינים טעמים הרבה יש תפוח מתוק ויש תפוח חמוץ או ערב כו' כידוע ובודאי שזה השינוי אינו מצד עצמו רק מחמת כח המגדלו שהצמיחו וגידלו במהות מתיקות זאת או חמיצות כו' וידוע שאין ערוך כלל וכלל בין טעם מתיקות גשמי' שנרגש לחיך גשמי למתיקות רוחניו' שבנפש שאינו נרגש לחיך גשמי כו' והנה זהו עכ"פ מוכרח לומר שבודאי א"א שיהי' מציאת מתיקות גשמי' כזאת במזל העליון הרוחני כו' אלא ענין המתיקות שבמזל הוא ע"ד ענין מציאת מתיקות ועריבות שיש לאדם מן השכל וסברא הטובה או מן הניגון הערב לנפשו וכיוצא שמתיקות ועריבות הללו רוחניי' הם ואינם נרגשים לחיך גשמי כידוע ועד"ז מציאת מתיקות הרוחניות שבמזל העליון וממנו נסתעף מתיקות גשמיו' שבתפוח ע"י ההגדלה שגידלו והמשיך בו מעט מעט וכיוצא בזה הדילוג המדריגה יובן ענין דוגמא מזה למעלה איך שנולד נפש שכלי' שלנו מזיווג מ"ה וב"ן דחיצוני' הכלים די"ס דעשי' ואיך שהנפש המשכלת עכ"פ קצת מעין ודוגמא דדוגמא ממהות אור החכ' הנמצא בחיצוני' הכלים די"ס דעשי' ע"ד דוגמת מתיקות התפוח לגבי מתיקות הרוחני שבמזל (וכיוצא בזה יובן עוד למעלה מעלה מהולדות אורות חדשות בעולם העשי' מזיווג חיצוניו' שבי"ס דיצי' מכלים דמ"ה וב"ן דיצי' ועד"ז ענין הולדות אורות חדשות ביצי' מזיווג מ"ה וב"ן דבריאה כו' וכ"ז מפני שאין ערך כלל בין עולם התחתון לגבי העליון כנ"ל וד"ל) והנה עיקר הסיבה מה שאין ערך בין עשי' ליצי' ובין יצי' לבריאה12 הוא מפני שיש בחי' מעקה המפסיק בין יצי' לעשי' וכן מבריאה ליצי' כידוע וענין המעקה ידוע להיות כי בחי' מל' שביצי' נעשה בחי' עתיק לעשי' כידוע ופי' עתיק ידוע שהוא מלשון המעתיק הרים13 כו' שנעתקו ממקומם כך בחי' מל' דיצי' נעתק ומובדל מערך ההשתלשלו' שבעולם העשי' (וגם נק' עתיק מיומין דיצי' מפני שאינו אלא ע"ד המעתיק שמעתיקין מספר לספר כך בחי' מל' דיצי' נעתקה מעולם היצי' כו') וכידוע שזהו פי' המתנשא מימות עולם14 כו' לפי שגם בחי' התחתונה שבעליון נעשה בחי' מקיף ומקור לתחתון כידוע והנה לזה הטעם בהכרח שכאשר יבא אור השפע מיצי' לעשי' אינו ע"י סדר השתלשלות מעילה לעילה כמו בעולם היצי' עצמו אלא מוכרח שיתלבש ויתעלם האור בלבוש גס ועב כמו מסך והאור הבוקע המסך העב עד"מ הוא שיכול עולם העשי' לקבל מאחר שגם מבחי' מל' דיצי' לא יכלו לקבל רק בבחי' מקיף כו' וענין ההלבשה הזאת במסך מבדיל נק' מעקה או פרסא והוא נק' אור של תולדה15
הערות
- 12. לבריאה : בכת"י 1001 נוסף: עד שמחיצוניות הכלים דיצי' נעשי' ונתהווי' אורו' חדשו' בעשי' וכנ"ל. ובכת"י 1156 זה בסוגריים, ואולי הכוונה להוציא.
- 13. המעתיק הרים : איוב ט, ה.
- 14. המתנשא מימות עולם : ברכת יוצר.
- 15. אור של תולדה : ראה ע"ח שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע פרק יג. סידור (עם דא"ח) שער המילה קמה, ב. ביאוה"ז ויצא יז, א. תו"א לך יב, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.