עח
מאברי גופו לא יוכל לפשוט כי המה עצמיי' בנפשו הגם שהן רק בחי' כלים לשכון בו כו' וד"ל. וכדוגמא זו יובן למשכיל למעלה עיקר ההפרש בין אצי' לבי"ע דע"ס דאצי' כמו חכ' מוחא כתר קרקפתא חסד דרוע' ימינא כו' היינו בחי' אורות של המאציל שמלובשי' בבחי' כלים שהן הנה בבחי' עצם א' מתאחדי' עם האורות וגם בכתר הראש והגלגולת עצם א' נחשב עם האור של הכתר אעפ"י שהגלגולת שהיא בחי' גשמיו' לגבי' כו' ועד"ז בשאר האורות שמלובשת בכלים כמו חכ' מוחא חסד בדרוע' ימינא כו' משא"כ בבי"ע נק' לבושים דמכסיין על גופא כו' פי' מפני שהם נפשטי' מן בחי' העצמו' דאדם דאצי' כמו כח המח' שפושטה ולובשה כנ"ל וד"ל. והנה בכ"ז מובן טעם ההפרש שבאצי' איהו וחיוהי6 וגרמוהי חד כו' משא"כ בבי"ע אך עוד טעם אחר יש והוא במה שיש בחי' הפרסא המפסיק בין אצי' לבי"ע7 כידוע.
ב) ולהבין ענין הפרסא תחלה י"ל בסדרי ההשתלשלו' בג' עולמות דבי"ע עצמו כי גם בהן יש בחי' פרסא או מעקה8 שמפסיק בין עולם לעולם כידוע. דהנה התהוות נפש השכלי' שלנו בעולם השפל ידוע שהוא רק מבחי' חיצוני' הכלים די"ס דעשי' ע"י9 זיווג דמ"ה וב"ן שבי"ס דעשי' תחלה כו'. וביאור הדבר הנה ידוע בכ' האריז"ל דיש ג' מדריגות בכל עולם דהיינו נר"נ ושרשם בכלל הן מבחי' ל' כלים10 דאצי' שנעשה נר"נ כללי בבי"ע ומתחלק לפרטיות נר"נ בכל עולם כו'. והנה בחי' אור הנשמה שבכל עולם גם בעולם העשי' הוא בחי' אלקות עדיין ובחי' נפש ורוח הן בחי' נברא ובחי' הכלים של נר"נ כולן הן בחי' נברא גם בחי' כלי של נשמה כו' וידוע שמבחי' הכלים של עולם העליון נעשה בחי' אורות בעולם התחתוני' כמ"ש במ"א באריכו' ואמנם הנה כאשר יצטרך שיולד אור בריאה חדשה כמו דוגמת נפש דעשי' שמלובשת בגופות שלנו הנה בהכרח שיתייחדו האורות והכלים בי"ס דעשי' בבחי' היחוד דמ"ה וב"ן דעשי' כו' ומולידים אז אור נפש חדש מאין ליש וע"ד דוגמת זיווג הגשמי שהזיווג והיחוד הוא בחיצוני' הכלים והאברים כך למעלה מתייחדי' בחי' חיצוני' הכלים דמ"ה עם חיצוני' הכלים דב"ן11 ומולידים וענין ההולדה הוא ג"כ יציאת וירידת מדריגה עוד למטה כי הוא ע"ד דוגמא מהולדת ולד למטה מזיווג זו"נ גשמיי' שהולד נולד ויוצא מופרד לעצמו ואיננו שייך לאמו ולאביו אחרי הולדו כי נלקח מחיצוני' שלהם שכבר נפרדו מן עצמם כו' וד"ל. והנה אחרי כל הירידות של המדרי' הנ"ל דהיינו רק מזיווג חיצוני' הכלים דמ"ה וב"ן דעשי' ונולדה הנפש החדשה בבחי' פירוד אזי יורדת ונכנסת אח"כ בגוף חומרי בעוה"ז יתמעט אורה עוד הרבה מפני גשמיו' חומריות הגוף כידוע ואעפ"כ הנה אנו רואים שהנפש הזאת היא יכולה להיות משכלת בכל חכ' ומדע כמו חכמת שלמה וכיוצא וא"כ מזה אנו רואים
הערות
- 6. איהו וחיוהי : ראה הקדמת ת"ז (ג, ב).
- 7. הפרסא. . בין אצי' לבי"ע : ראה ע"ח שער (מז) סדר אבי"ע פ"א. עמק המלך שער עולם הבריאה רפ"א. פ"ג. פ"ו.
- 8. פרסא או מעקה : ראה ע"ח שער (מב) דרושי אבי"ע פי"ג-י"ד.
- 9. ע"י : בכת"י 1001: ואף גם זאת ע"י. ובכת"י 1156 זה בסוגריים, ואולי הכוונה להוציא.
- 10. ל' כלים : ראה עץ חיים שער (מד) השמות.
- 11. דב"ן : בכת"י 1001 נוסף: ובכלל הוא יחוד דנשמה דמ"ה עם נפש ורוח דב"ן. ובכת"י 1156 זה בסוגריים, ואולי הכוונה להוציא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.