עד

מטרוניתא לשון שררה כי מלכותו בכל משלה⁴¹ כידוע וע"כ אמר ויהיו חיי שרה כלומר מאלה השנים הנזכרים בסמוך מאה שנה ועשרים שנה וז' שנים הן הן ערך חיי שרה כו'. וביאור הדברים הנה ידוע מ"ש כל הנחלים⁴² הולכים אל הים כו' שבחי' המל' הנק' בשם ים⁴³ כידוע מקבלת היא מכל הנחלים העליונים דאצי' וגם מה שלפני האצי' הכל נמשכים ויורדי' בה מפני שהיא בחי' הכלי לקבל כל נהורין כמ"ש בזוהר כעשישתא דמקבלת⁴⁴ כו' וכידוע עד"מ המראה כו' וכמ"ש במ"א והנה הגם שבאצי' עצמו יש מדריגות חלוקות זה למעלה מזה ואין בתחתון ממה שבעליון הימנו ובדרך כלל הנה השנים הנזכרים מאה שנה הן בבחי' א"א דוקא ועשרים שנה באו"א דוקא וז' שנים בז"א כו' וכאו"א מיוחד בפ"ע אעפ"י שהן באין בהשתלשלו' מא"א לאו"א כו' אבל בבחי' מל' כלולים כל השנים הנ"ל ויש בה גם מאה שנה דא"א וגם עשרים שנה דאו"א וגם ז' שנים דז"א כו' ולא מנין שנים ממדריג' אחת בלבד כי היא בחי' הכוללת הכל מטעם הנ"ל דנק' עשישת' כו' וכל ההמשכות העליונות שנמשכים בה ואינה מקבלת דבר פרטי אלא מקבלת הכל כו' וד"ל. והנה כל אלה השנים דהיינו מאה שנים דא"א הנ"ל ועשרים שנה דאו"א וז' שנים דז"א כולהו חיי איקרו ונק' חיי שרה כי הרי מהן נתמלאה וקיבלה ונעשית בנין פרצוף שלם כו' ולהיות כי סוף מעשה⁴⁵ עלה במח"ת כי כל עיקר רצון המאציל בהשתלשלו' האצי' הי' רק בשביל הסוף מעשה דהיינו להיות בחי' מל' דאצי' מחי' בי"ע כו' ע"כ אמר ויהיו חיי שרה פי' כמ"ש דהוו ממש דאתבריאו וקיימא לעילא ר"ל דלעילא בעצמות המאציל הוכנו ואתבריאו ועלו במח' כו' ואח"כ ירדו דהיינו למטה להיות הכתר כלול מק' ברכאן הנק' מאה שנים ואח"כ באו"א עשרים ובז"א ז' שנים כו' כנ"ל והכל בשביל המל' הנק' שרה כנ"ל להיות לה לחיים שרשיי' בכדי שתוכל להשפיע למטה אח"כ מאין ליש בבי"ע כו' וד"ל. וזהו תוכן כוונת המאמר בקצרה בפי' הפסוק שאמר ויהיו חיי שרה כו'.

ולהבין זה בביאור יותר הנה ידוע דהמל' הוא בחי' מקור הזמן כמ"ש מלך מלך וימלוך⁴⁶ כו' כי עולם שנה כו' וכמ"ש בע"ח בפי' המשנה⁴⁷ מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות כו' שהענין הוא דהזמן גרמא בבחי' המל' שנק' נוק' דז"א דשם נשים פטורות מפני שבחי' מקור הזמן בנוק' דוקא כנ"ל וע"כ מצ"ע שהזמן גרמא דוקא נשים פטורות כו' ע"ש וד"ל. ולמעלה מבחי' מקור הזמן הוא באצי' עצמו כמו בבחי' ז"א ואו"א וא"א כו' מפני שבבחי' האצי' עדיין אין מקור לזמן אלא הי' הוה ויהי' כא' כמשמעות שם הוי'⁴⁸ כידוע ולהיות כן הרי כשנמשך בחי' הארות והמשכות מכל הפרצופים דאצי' ולמעלה מהאצי' דהיינו מן המאציל במל' ה"ז כמו ענין ההמשכה