עב
ממש שהרי נאמר לו וראית אחורי24 ופני לא יראו כו' וכמ"ש כי לא יראני האדם וחי25 כו' וזה לכאורה פלאי לפי הכלל הנ"ל דאין התלבשות אא"ס אלא בחכ' כו'.
אך זה הענין יתורץ עפ"י הקדמה א' ממ"ש הה"מ ז"ל ע"פ ה'26 בחכ' יסד ארץ דאינו מובן לכאורה לשון בחכ' בבית השימוש כו' אך הענין הוא דהתלבשו' אא"ס בחכ' אין הענין שמתגלה בה כמו שהוא ממש רק שמפני שהחכ' איננה דבר מסתיר ומנגד דהיינו להיות בבחי' יש ודבר היפוך האור האלקי ע"כ יכול האור האלקי לשכון בו משא"כ בבחי' יש נפרד אמרו אין אני והוא27 יכולים לדור כו' וא"כ אין החכ' יתרון מעלתה רק במה שיכולה להיות בבחי' כלי מכון לשבתו ית' אבל ענין שבתו ומשכנה בה הוא בדרך התלבשו' בודאי כי מאחר שהחכ' כבר נאצלה בבחי' יש מאין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא והגם שהחכ' מושללת מבחי' היש הנפרד ונק' אין לגביו וכידוע דהחכ'28 נק' אין והבינה יש כו'29 מ"מ לגבי עצמות אור המאציל אין** ערוך כלל וכעשי' ממש נחשבת** משא"כ באור הכתר מאחר שהוא בחי' ממוצע ויש בו מבחי' הארת עצמות המאציל זאת ההארה היא בו בבחי' עצמיו' דהיינו שהארת עצמי' המאציל כמו שהוא ממש בבלתי לבוש וירידת המדריגה כמו בהתלבשותו בחכ' כו' והוא להיות הכתר בחי' מקור הכל ולא בבחי' התגלות גמור עדיין כנ"ל וד"ל. וזהו שאמר ה' בחכ' בבית השימוש כלומר ה' שהוא אא"ס מתלבש בתוך החכ' בדרך ההתלבשו' כאדם הדר בבית כו'. ובכ"ז יתורץ מה שלא ראה משה הגם שהי' מבחי' מ"ה דחכ' לבחי' פנימי' המאציל וכמ"ש למשה ופני לא יראו כו'. ובזה יובן ג"כ הטעם והתירוץ לקושי' הנ"ל למה ישתנה מעלת החכ' להיות בירידת המדריגה ממעלת ומדריגת הכתר עד שא' בכתר מאה שנה ובחו"ב עשרי' שנה כו' וד"ל. אך עכ"ז אמר במאמר הנ"ל דגם בחו"ב שנק' מחשבה ויובלא משום דגם הן לא מתפרשין כו' ונק' עשרים שנה ברזא דיחודא כו' כי להיות שאור החכ' תמידי' היא בבחי' הביטול דכח מ"ה ע"כ יחוד או"א ג"כ תמידי מפני שתמיד אור המאציל מתלבש בה ובעצמו' המאציל היחוד נצחי מטעם שהוא עצם אור א' פשוט כנ"ל בפי' כד תסתכל לא תשכח אלא בוצינא חד כו' וד"ל.
ושבע שנים, אילין אתפרשאן ונפקין מכללא סתימאה דלעילא כו' דמתפרשין בדינא ורחמי כו' הנה עיקר ההפרש בין ג"ר לז"ת הוא במה שבג"ר יש שם בחי' הביטול בתמידות כנ"ל ע"כ זיווגייהו תדיר כו' ואור המאציל שוכן שם בתמידו' כנ"ל אבל בחי' ז"ת שהן המדות חג"ת נהי"מ כו' לא יש בהם בחי' הביטול בתמידות כמו בג"ר רק לפרקים ע"כ גם בחי' היחוד שהוא התגלו' אור המאציל בהן אינו אלא לפרקים שונים כמו ג' מועדי רגלים שהן חג"ת בלבד דכתיב ג'30 פעמים בשנה יראה
הערות
- 24. וראית אחורי : ראה תשא לג, כג.
- 25. כי לא יראני האדם וחי : שם שם, כ.
- 26. ה' בחכמה יסד ארץ : משלי ג, יט.
- 27. אין אני והוא : ראה סוטה ה, א.
- 28. דהחכ' נק' אין : ראה איוב כח, יב. וראה שערי אורה (לר"י גיקטלייא) שער יו"ד (קב, ב). תניא ליקוט פירושים פ"ח ע' שכא.
- 29. כו' : בכת"י 1156 נוסף: ולא כמו שהוא בעצמו כו', וכ"ק אדמו"ר הצ"צ עשה סוגריים לתיבות אלו.
- **. אין ערוך כלל וכעשי' ממש נחשבת : בכת"י 1156 רשום: גם אור החכ' כמו יש כידוע. וכ"ק אדמו"ר הצ"צ עשה סוגריים לתיבות אלו. ואולי הכוונה להוציא.
- 30. ג' פעמים בשנה : ראה טז, טז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.