עא

ב) ועשרים שנה כתיב שנה דלא אתפריש מחשבה ויובלא כו'. הנה ידוע דאו"א נק' תרין ריעין¹⁶ דלא מתפרשין כו' וזיווגייהו תדיר להחיות העולמות וידוע ענין ההפרש בין א"א לאו"א דא"א להיותו עדיין רק בחי' שרש ומקור כללי לכל ההשתלשלו' דאצי' לא יתכן לומר בו ענין יחוד משפיע ומקבל ממש¹⁷ אלא הוא יחידי בעצם רק מפני שהוא שרש כל ע"כ בהכרח שימצא בו כל פרטי ההשתלשלות עכ"פ בדרך כלל כנ"ל והן רזא דמאה ברכאן כנ"ל אבל חו"ב דאצי' אחר שכבר נאצלו בבחי' יש מאין כמ"ש והחכ' מאין תמצא¹⁸ וכידוע א"כ בהכרח שיש בהם בחי' יחוד משפיע ומקבל וע"כ נק' תרין ריעין שהן שנים עכ"פ אך שהמה מתייחדי' תמיד כו' וכמ"ש במ"א ולזה הטעם ג"כ יובן מה שאינם נחשבים רק במספר עשיריו' ולא במספר מאה כי העשירית הוא כאשר המדה מיוחדת רק לעצמה בפרט ומפני שהיא נחלקת לי"ס כידוע ע"כ היא במספר עשיריו' וכך הענין בחו"ב דאצי' מאחר שהמה נאצלים בדרך פרט ואינם ענינים כוללים הכל רק לעצמם ע"כ נק' עשרים ב"פ עשר בלבד משא"כ אור הכתר להיותו בבחי' אור כולל הכל כנ"ל והרי בהכרח שימצא בו מציאות כל הפרטי' בדרך כלל עכ"פ כנ"ל ע"כ נק' מאה מטעם שכולל כל הי"ס שמחולקים כאו"א ליו"ד כידוע וד"ל.

ואמנם עדיין י"ל למה ישתנה מעלת החכ' מן הכתר והלא ידוע דאין התלבשות אור א"ס אלא בחכ'¹⁹ דוקא מטעם שהוא בחי' ביטול כח מ"ה²⁰ כו' והרי גם כל עיקר יתרון מעלת אור הכתר היינו שהוא בחי' ממוצע ויש בו הארת בחי' עצמו' אא"ס כנ"ל וא"כ מהו ההפרש ביניהם. אך הענין יובן עפ"י דוגמא ממה שמצינו במשה שהי' שרש נשמתו מבחי' אור אבא²¹ כמ"ש ונחנו מה²² דהיינו מבחי' מ"ה דחכ' כידוע וע"כ נאמר בו והאיש משה עניו מאד²³ כו' ואעפ"כ לא נתגלה בו אור א"ס כמו שהוא